 | גליון 13, מרץ 2009 |  |
|
הלחימה ברצועת עזה בשלהי חודש דצמבר ובמהלך מרביתו של חודש ינואר העמידה את הוועד, כמו את יתר ארגוני זכויות האדם בישראל, בפני מציאות של פגיעות קשות ונרחבות באזרחים ושל הימנעות מרבית כלי התקשורת בישראל מלעורר דיון בהן. מבצע עופרת יצוקה הביא לפעילות משותפת רבה של מחנה ארגוני זכויות האדם בישראל: בראשית המלחמה פרסמנו, עם שורה של ארגונים נוספים, מודעה בולטת בעיתון "הארץ", תחת הסיסמה "אזרחים אינם בשר תותחים. לא בעזה ולא בשדרות". הוועד, יחד עם הטלוויזיה החברתית, הפיץ את המודעה הזו בתפוצה רחבה, בצירוף הסרט "דיני מלחמה", וביחד העלינו קמפיין מקוון, אשר כלל את הסרט, עם תרגום לערבית, רוסית ואנגלית, וזכה לחשיפה רבה באתר "הארץ" במהלך הלחימה. כן היינו שותפים בקמפיין משותף לשורה של ארגונים, אשר הוצג במהלך המלחמה באתר YNET. רבבות גולשים לחצו על הבאנרים והגיעו למסרים של ארגוני זכויות האדם, ובכלל זה לבלוג יומי, בעברית ובאנגלית, אשר עודכן על בסיס יומי והביא מידע על הפגיעות באזרחים ובתשתיות אזרחיות בעזה ובדרום ישראל ועל פעילות הארגונים בנושא זה. היינו שותפים לשתי עתירות אשר הוגשו בימי המלחמה הראשונים, האחת נגד תקיפת צוותים רפואיים ברצועת עזה ומניעתם מלהגיש עזרה לפצועים, והשנייה בדרישה לעצור את הקריסה של התשתיות האזרחיות החיוניות ברצועה. שתי העתירות נדחו מאוחר יותר בידי שופטי בג"ץ. בשל הימנעותם של כלי התקשורת בישראל מלעורר דיון של ממש בפגיעות הקשות באזרחים, פנינו – קבוצה של 8 ארגונים - אל עורכי החדשות בטלוויזיה, בעיתונות, ברדיו ובאינטרנט, והתרענו על כך, שהם נמנעים כמעט לגמרי מלהביא בפני הציבור מידע חיוני וקולות ביקורתיים, וכי למעשה התקשורת הישראלית מועלת בתפקידה. מאוחר יותר, ב-14 בינואר, כינסנו, קבוצה של תשעה ארגונים, מסיבת עיתונאים בירושלים, בה פנינו אל ראש הממשלה, שר הביטחון, ראשי צה"ל והיועץ המשפטי לממשלה, והתרענו מפני סכנה ברורה ומיידית לפגיעה בחייהם ובשלומם של רבבות אזרחים ברצועה ומפני הרס התשתיות בה. פנייה זו גררה אחריה סיקור נרחב למדי בעיתונות המקומית, ויותר מכך – בעיתונות ברחבי העולם. מאוחר יותר פנינו במשותף אל היועץ המשפטי לממשלה, בדרישה להקים מנגנון עצמאי לקיום חקירות של מקרי הרג ופגיעה באזרחים במסגרת הלחימה בעזה, בהם עולה חשד כבד להפרות של דיני הלחימה על ידי צה"ל. כמו כן, בראשית פברואר היינו שותפים לסדרה של שלוש מודעות גדולות בעיתון "הארץ", תחת הסיסמה "אם אין מה להסתיר, למה לא לחקור? לקחת אחריות. לחקור עכשיו את מה שנעשה בעזה". |
הבטחת שלומם של העצורים מעזה עוד בשלבים מוקדמים של מבצע "עופרת יצוקה", היה ברור, כי עלינו לפעול לשם הגנה על זכויותיהם הבסיסיות של אזרחים פלסטינים, שישראל החלה לעצור ברצועה. היה עלינו לוודא כי יזכו לתנאים הולמים ולא יפלו קורבן לעינויים ולהתעללות. פנינו אל הפרקליט הצבאי הראשי (יחד עם האגודה לזכויות האזרח, ובשם שלושה ארגונים נוספים), בדרישה לקבל מידע מפורט על מצבם של כלואים, שנעצרו ברצועה במהלך הלחימה, על מנת להבטיח את שלומם וכבודם. ברגע שהתאפשר לנו הדבר, החלו עורכי דין של הוועד להיפגש עם עצורים המוחזקים בישראל ולגבות מהם תצהירים מפורטים. מעדויותיהם של עצורים אלה, כמו של אחרים, ששוחררו עוד במהלך ימי הלחימה, עלתה תמונה קשה, לפיה ישראל החזיקה עצורים רבים מעזה בתנאים קשים ומשפילים ותוך סיכון חייהם ובריאותם. בעניין זה פנינו בתלונה, יחד עם עוד שישה ארגוני זכויות אדם, אל היועץ המשפטי לממשלה, ודרשנו ממנו קיום של חקירה עצמאית, ממצה ובלתי תלויה, על מנת להבטיח כי יחס כזה לעצורים לא יישנה. |
בעקבות לחץ בינלאומי, החליטה ההסתדרות הרפואית בישראל לבדוק מעורבות של רופאים בעינוי עצירים בעקבות לחץ בינלאומי, החלה ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) לבדוק חשדות למעורבות של רופאים בעינויים ובהתעללות בעצורים פלסטינים ובאי-דיווח על מקרים כאלה. לבקשת הר"י, העברנו – רופאים לזכויות אדם והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל – שורה של תלונות פרטניות בנושא, המתייחסות למקרים שתוארו כבר בדוח "פצצות מתקתקות", אותו פרסם הוועד במאי 2007. ידיעה בולטת בנושא פורסמה באתר החדשות YNET. |
בעקבות פעילות הוועד ורל"א פורסמה פקודת נציבות שב"ס באשר לאיזוק של כלואים המטופלים בבתי חולים בעקבות פעילות של הוועד ושל רופאים לזכויות אדם (רל"א), ובכלל זה עתירת חופש מידע שהגיש הוועד, פרסם שירות בתי הסוהר לראשונה פקודה, שנועדה להסדיר כללים באשר לכבילת אסירים ועצירים במקומות ציבוריים, ובכלל זה בעת שהם מובאים לטיפול רפואי בבתי חולים. טיפולנו בפרשה החל בתלונה שקיבל הוועד בנובמבר 2007, בעקבות מותו של האסיר מוחמד אשקר, אשר גסס ומת בבית החולים סורוקה בבאר שבע, בעודו כבול למיטת הטיפולים. זאת לאחר שנורה בידי סוהרים בעת עימות אלים בכלא קציעות. אשקר נכבל למיטה בבית החולים, על אף ששכב מחוסר הכרה, ואין חולק על כך שלא נשקפה כל סכנה לאלימות מצדו או לבריחתו. בעקבות מקרה זה, פעלנו, הוועד ורל"א, ודרשנו מן השר לביטחון פנים ומשירות בתי הסוהר להסדיר נהלים שיגדירו באילו מצבים תותר כבילת כלואים בעת טיפול רפואי מחוץ לכותלי הכלא. פעילות זו הביאה, בסוף נובמבר האחרון, לפרסומה של פקודה חדשה של נציבות שב"ס (מס' 04.15.01), אשר מגדירה לראשונה בבירור את המותר והאסור באשר לכבילת אסירים במקומות ציבוריים, ובכלל זה במהלך טיפול רפואי ואשפוז. הפקודה החדשה משפרת את המצב בכך, שבניגוד לעבר, בו ברירת המחדל היתה כבילה של כל כלוא היוצא לבית חולים, כיום כבילה כזו מחייבת בדיקה פרטנית. עם זאת, שיפור זה אינו תקף עדיין לגבי כלואים פלסטינים, שברירת המחדל לגבי רובם הינה כבילה גם כיום. |
ביקורת של בג"ץ על חוק שמגביר את הפגיעה בזכויות חשודים במעצר ביום 4.1.09 דן בג"ץ, בהרכב מורחב של 9 שופטים ובראשות הנשיאה דורית ביניש, בשאלת חוקתיותו של חוק מעצר חשודים בעבירות ביטחון. זאת בעקבות עתירה שהגיש הוועד יחד עם האגודה לזכויות האזרח ומרכז עדאלה. השופטים שבו ומתחו במהלך הדיון, שנמשך כ-5 שעות, ביקורת על היבטים שונים של החוק. חוק אשר מאפשר מעצר של חשוד בעבירות ביטחון למשך 21 ימים, ללא הבאתו בפני שופט, אלא פעם אחת בלבד, וגם היא לאחר ארבעה ימי מעצר וחקירה. כן מונע חוק זה מהעצור אפשרות להיות נוכח בדיונים בעניינו, והחוק אף מסמיך את רשויות החקירה למנוע ממנו מידע באשר להארכות המעצר שלו. פרקליטות המדינה טענה, כי בידיה חומר חסוי, המסביר את תכלית החוק, וכי היא עומדת על כך, שחומר זה יובא בפני השופטים במעמד צד אחד, ללא נוכחות הארגונים העותרים. אנו התנגדנו לכך בהסבירנו כי מדובר בשאלת חוקתיותו של חוק, וכי על תכליתו של חוק, במיוחד חוק כזה, שגם המדינה מודה בפגיעתו הקשה בזכויות העצורים, להיות פומבית ולא נסתרת. המשך הדיון בעתירה נקבע ליום 24.3.09. |
בית המשפט נענה חלקית לעתירת חופש מידע שהגיש הוועד בית המשפט המחוזי בירושלים דן ביום ה-25 בפברואר בעתירת חופש מידע שהגיש הוועד, בשיתוף התנועה לחופש המידע, בדרישה לקבל מידע מפורט באשר לאופן הטיפול בתלונות של נחקרי שב"כ. בתום הדיון פסק השופט נעם סולברג, כי על משרד המשפטים להעביר לידינו חלק מן המידע שביקשנו, וזאת בנוסף למידע, אותו קיבלנו כבר בעקבות הגשתה של העתירה. עם זאת, השופט השתכנע מנימוקיה של המדינה, שהושמעו במעמד צד אחד, באשר לסירובה למסור מידע הנוגע למספר התלונות שנסגרו בנימוק של "הגנת הצורך", והחליט שלא להתערב בסוגיה זו. |
קולנוע וזכויות אדם |
בתקופה האחרונה הרחבנו מאוד את פעילות הקולנוע וזכויות האדם, שמקיים הוועד תחת הכותרת "דברים רעים קורים כשאנשים טובים שותקים". סדרת מפגשים נוספת בירושלים הפעילות מתרחבת |
דיני כיבוש: סרט שלישי בפרויקט המשותף של הוועד והטלוויזיה החברתית |
אתם מוזמנים לצפות בסרט השלישי בסדרה על המשפט ההומניטרי הבינלאומי, אשר עוסק הפעם בדיני כיבוש. סדרה זו הינה מיזם משותף שלנו ושל הטלוויזיה החברתית, וכבר הופקו והופצו במסגרתה סרטונים שעסקו בהגנה על אזרחים ובדיני מלחמה. הסרטון הרביעי בסדרה יעסוק בעינויים, וסדרה נוספת של סרטונים תתמקד בביקורת על האופן בו התקשורת הממסדית והמסחרית מדווחת על האירועים בשטחים. הסרטונים מוצגים באתר הוועד, באתר הטלוויזיה החברתית, באתרי אינטרנט של ארגונים חברתיים ובאתרי שיתוף וידאו. כמו כן, הן משודרות בערוץ הטלוויזיה הקהילתית "מכאן", מס' 98 בכבלים ובלווין.  |
| עדכונים נוספים |
מפגש בפראג בחודש פברואר השתתפנו במפגש של ארגוני זכויות אדם עם קארל שוורצנברג, שר החוץ של צ'כיה, שהינה הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי. במפגש, שנערך בפראג, נדונו ההפרות של זכויות האדם ושל החוק הבינלאומי במהלך הלחימה בעזה ובדרום ישראל. במפגש השתתפו: מנכ"ל הוועד, ד"ר ישי מנוחין, מנכ"ל האגודה הערבית לזכויות האדם, מוחמד זיידאן, מאיסא זורוב מארגון אל-חאק ונציגי קואליציית EMHRN (Euro Mediterranean Human Rights Network) מאירופה, שארגנו את המפגש. בפגישה העלתה המשלחת את הצורך לחקור חשדות לפשעי מלחמה של כל הצדדים הלוחמים בזמן מבצע "עופרת יצוקה", וכן דרישה שהאיחוד האירופי יעמוד על קריטריונים, שמוקדם זכויות אדם, בעת דיונים בשדרוג מערכת היחסים של האיחוד האירופי עם ישראל. |
פניה לנשיא אובמה בראשית פברואר פנינו לנשיא הנבחר של ארצות הברית, ברק אובמה, ובירכנו אותו על החלטתו לפעול לסגירתם של מתקן המעצר בגואנטנמו ושל מתקני המעצר הסודיים של ה-CIA ולשים קץ לעינויים והתעללות בידי רשויות הביטחון של ארצות הברית. מנכ"ל הוועד, ד"ר ישי מנוחין, הביע במכתבו לנשיא הנבחר תקווה, כי הממשלה שתוקם בישראל תנקוט בצעדים דומים באשר לשיטות החקירה של השב"כ בישראל ובשטחים הכבושים. |
אות זכויות האדם של עמותת שומרי משפט לחנה פרידמן אות זכויות האדם של עמותת שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם הוענק לחנה פרידמן, ממייסדי הוועד ומי שעמדה בראשו וניהלה אותו במשך שנים רבות, עד לפרישתה לפני כשנה. חנה פרידמן הייתה אחת ממקבלי האותות, אשר הוענקו במסגרת אירוע חגיגי שנערך במעלה החמישה בראשית חודש ינואר, לרגל ציון עשרים שנה לייסודה של עמותת שומרי משפט. |
ננעלה תערוכת בראשית חודש פברואר ננעלה תערוכת הוועד, "שקט על פני תהום", בגלריה ברבור בירושלים. בתערוכה, אותה יזם הוועד, ואשר הוצגה בעיר במשך חודש ימים, ביקרו מאות רבות של מבקרים. זאת בהמשך לתערוכה בגרסתה הראשונה, אשר הוצגה בתל אביב בחודשים אוקטובר-נובמבר. במהלך התערוכה התקיימו בגלריה שורה של אירועים ציבוריים, שרבים מהם אורגנו על ידנו או התקיימו בהשתתפותנו. בין היתר, קיימנו מפגשים ודיונים עם חלק מהאמנים שהשתתפו בתערוכה, הקרנו את הסרט Z32 ודנו בו עם הבמאי אבי מוגרבי ועם יהודה שאול מארגון שוברים שתיקה. כן קיימנו ערב סביב הספר והפרויקט "מעשה מדינה", שנכלל כאחד המוצגים בתערוכה, דיון בנושא "עינוי וייצוג – עינויים במציאות ובספרות", בו אירחנו את מבקר וחוקר הספרות עמרי הרצוג, ומפגש בנושא "פרויקט עזה-שדרות", בו אירחנו את המפיקים הישראלים של הפרויקט, שאף הוא הוצג בתערוכה. |
מפגשים נוספים עם הציבור בנוסף לפעילות שנזכרה מעלה, המשכנו להיפגש עם הציבור גם במסגרות נוספות. בין היתר, הרצנו על פעילות הוועד ועל נושאים שבטיפולו בפני סטודנטים מהארץ ומחו"ל באוניברסיטה העברית והשתתפנו בדיון על עינויים בישראל מול קהל רב שהגיע לחזות בסרטו של הבמאי רם לוי, "הסרט שלא היה", אשר הוקרן לקהל הרחב באוניברסיטת תל אביב. |
סחר הוגן בתמיכה קהילתית אנחנו גאים להציג בפניכם את סחב"ק, סחר הוגן בתמיכה קהילתית (ו"חבר שלך" בערבית), מיזם משותף של סחה/פעולה ירוקה והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל. הוועד חבר לסחה כדי לעזור לפעילות הסחר ההוגן בישראל ובפלסטין, וכדי לספק מקור הכנסה נוסף ולוועד. למידע נוסף ולהזמנות, בקרו באתר של פרויקט סחב"ק ב www.fairtrade.org.il/pcati |
- ההצטרפות מהווה תמיכה ציבורית בפעילותו של הוועד ונטילת חלק במאבק למיגור העינויים וההתעללויות בידי רשויות החקירה ואכיפת החוק.
- שוחרי הוועד מוזמנים להציע נושאים חדשים לפעילות הוועד ולהשפיע על פעילותו.
- שוחרי הוועד מוזמנים לאירועים ולכנסים שמקיים הוועד, מקבלים עדכונים תקופתיים באמצעות הדואר האלקטרוני ואת פרסומי הוועד, הרואים אור בדפוס.
- נבקש מהמצטרפים כשוחרים תרומה בסך 60, 120 או 180 ₪ לאדם בשנה – כל אחד ואחת על פי יכולתם ובחירתם. התרומות תוקדשנה במלואן למאבק בעינויים בישראל.
לפרטים נוספים והצטרפות: 6429825 - 02 yoav@stoptorture.org.il
לתרומה בכרטיס אשראי. אנא ציינו במשבצת ה"הערות" - "הצטרפות כשוחר/ת" (בתרומה מ-60 ש"ח ומעלה).
 |  |  |
 |  |