גיליון 21אפריל 2011
'במקום' בתקשורת

הצטרפו אלינו בפייסבוק
מאמר מערכת

חג הפסח, המציין את יציאת בני ישראל מעבדות לחירות, מעניק הזדמנות להרהר גם על חירותו של האחר – זה שחי בקרבנו וזה הנשלט על ידנו.

חירות אינה רק החופש משעבוד. לחירות ביטויים רבים ומגוונים: החירות לקיים ולשמור על אורח חיים, החופש לבחור את סביבת המחיה ולהשפיע על עיצובה, החופש לנוע, לחשוב ולהתבטא.

תכנון מרחבי, המעצב את סביבת החיים שלנו, נועד לאפשר ולטפח את זכותם וחירותם של אנשים וקהילות לחיות בהתאם לצורכיהם, העדפותיהם, ואורח החיים שלהם. אולם למרבה הצער, ישנן קהילות בישראל שעבורן התכנון איננו אמצעי לקיום סביר ולמיצוי אפשרויות, אלא כלי מגביל ופוגע.   
 
מקרה לדוגמה הוא הכפרים הבדואים הבלתי-מוכרים בנגב. במשך עשרות בשנים מונעת המדינה מרבבות אזרחים בדואים את הזכות הבסיסית ביותר לקורת גג ולשירותים בסיסיים ביותר. לפני כשלוש שנים הוקמה ועדה ממשלתית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב,  בראשות שופט בית המשפט העליון אליעזר גולדברג. ועדה זו הביאה לשינוי בהתייחסות לאוכלוסיה הבדואית: לא עוד פולשים, אלא אזרחים שווי זכויות; לא עוד פזורה אלא התיישבות וכפרים הנושאים שמות של ישוב; לא עוד כפיה של צורת התיישבות, אלא הכרה באופי ההתיישבות הבדואית.

בימים אלה מגבש צוות בראשותו של אהוד פראוור המלצות לגבי אופן היישום של המלצות ועדת גולדברג, בכל הנוגע להסדרת הכפרים הבדואים הבלתי-מוכרים בנגב. ממידע שהודלף לאחרונה, נראה כי משמעות המגמות המסתמנות מהמלצותיו היא חזרה של שנים רבות אחורה, הן בשיח והן בפרקטיקה. הסדרה זו, אם אמנם תתקיים, תהא כרוכה במחיקתם של כפרים בדואים בחלק מהמקרים, ובמקרים אחרים בכפייה של צורת התיישבות הזרה לחלוטין לאורח חייהם  ולצורכיהם, כפי שהם נגזרים מהמבנה החברתי, התפקודי והמרחבי שלהם.

תמונה חמורה עולה גם מהמתרחש בקרב האוכלוסייה הפלסטינית. בשטח C שבגדה המערבית,  מופרות זכויותיהם וחירותם של הפלסטינים על בסיס יומיומי. אנו עדים להריסות בתים ובורות מים, מניעת חיבורם של הכפרים הפלסטינים לתשתיות הכרחיות, כגון מים וחשמל, ומניעת גישתם של התושבים לאדמותיהם. בירושלים המזרחית, נשללת לאורך שנים זכותן וחירותן של הקהילות הפלסטיניות לחיות חיים סבירים בהווה ולהתפתח בעתיד בהתאם לצרכיהן.

זכותם של בעלי הכנסות נמוכות לדיור המאפשר קיום סביר בישראל מוגבלת אף היא באופן משמעותי. העול הכלכלי של רכישת דירה, שרבים אינם יכולים לעמוד בו, פוגע בשוויון ההזדמנויות שלהם וביכולתם לעצב את עתידם.

לא ניתן גם להתעלם מהמתרחש בכנסת, אשר רק לאחרונה אישרה חקיקה המגבילה את חירותם של קבוצות מיעוט ושל ארגוני זכויות אדם בישראל, והיד עוד נטויה.

הדוגמאות הנזכרות לעיל מעוררות דאגה בקרב כל מי שערכי הדמוקרטיה הישראלית יקרים ללבו. דווקא בחג הפסח, בו רוממות החירות בגרוננו, עלינו לבחון האם אנו נאמנים לאמרה "נאה דורש ונאה מקיים".

נאחל לכולנו כי חג הפסח יהא חג  של חירות, במשמעותו הרחבה ביותר, לכל אדם באשר הוא.

חג שמח.

"לעבור כמו שאנחנו"
בנובמבר 2010, התפרסם בביטאון איגוד המתכננים מאמרה של שולי הרטמן, רכזת חינוך וחברה ב'במקום', המתאר את העבודה המשותפת של צוות 'במקום' עם תושבי רכמה לגיבוש מסמך עקרונות מנחים לתכנון היישוב. תהליך העבודה המשותף כלל, בין היתר, מפגשים עם נציגי התושבים, סיורים במתחמי המשפחות המורחבות, לימוד של אופי הפריסה וההתארגנות המרחבית והחברתית, וכן סקר דמוגראפי.
"לעבור כמו שאנחנו"
פעילות משפטית
עתירה נגד הכללת מובלעות פלסטיניות בתכנית גבע בנימין
בעתירה לבג"צ, שהוגשה בנובמבר 2010 ע"י 'במקום', תושבים מהכפר הפלסטיני ג'בע אשר מצפון לירושלים, מועצת הכפר וארגון "יש דין", התבקש בית המשפט לבטל החלטה של המינהל האזרחי בדבר אישור תוכנית מפורטת לשכונה חדשה בת 184 יחידות דיור בהתנחלות גבע בנימין. בעתירה נטען, כי התוכנית כולאת בתוכה שתי מובלעות קרקע פרטית, בשטח כולל של כ-24 דונם, אשר שייכת לתושבים מג'בע ואשר גישתם אליהן חסומה כמעט לחלוטין.
עיכוב הדיון בתכנית להרחבת לקיה על-ידי שר הפנים: התערבות בלתי-סבירה בהליך התכנוני
בעתירה לבג"צ, שהוגשה במרץ 2011, על ידי 'במקום' ונציגי הישוב לקיה, התבקש ביהמ"ש להורות על קידום לאלתר של התכנית להרחבת העיירה הבדואית לקיה, המעוכבת זה חודשים רבים על ידי שר הפנים. בעתירה נטען, כי התנהלותה של המועצה הארצית, המאפשרת את עיכוב התכנית, היא מתן פתח להתערבות ומעורבות בלתי-מותרת של השר בהליך התכנוני.
יש לאפשר פיתוח גם באזור המזרחי של הכפר כמאנה
הכנו חוות דעת תכנונית, לבקשתם של תושבים המתגוררים בקצה המזרחי של הכפר כמאנה, במסגרת עתירה לביהמ"ש לעניינים מינהליים. בעתירה מבקשים אותם תושבים לקבל זכות ערר, לאחר שהתנגדותם לתכנית המתאר החדשה של כמאנה נדחתה. בחוות הדעת נאמר, כי כבר בראשית הסדרתו התכנונית של הכפר כמאנה ניתן היה להבחין במדיניות שנועדה לצמצם, ככל האפשר, את השטח הנ"ל. זאת, למרות שאין כל מניעה תכנונית, נופית או סביבתית לאפשר פיתוח בחלק זה של הכפר, כבכל חלקיו האחרים.
התנגדויות
מיקום קרית המודיעין בנגב פוגע באוכלוסיה הבדואית ויוצר חלוקה בלתי צודקת של משאבים
בפברואר 2011 הגישה 'במקום', ביחד עם תושבים מאופקים, ירוחם וערד, התנגדות לתיקון 74 לתכנית המתאר למחוז דרום, אשר נועד לאפשר את הקמתו של בסיס צבאי חדש בשם "קריית המודיעין" באזור צומת שוקת בנגב. ההתנגדות יוצאת, בין השאר, נגד היעדר תהליך של בחינת חלופות לגבי מיקומו של הבסיס; חלוקת המשאבים (הון חומרי ואנושי) במרחב, המונעת מרשויות מקומיות מוחלשות בדרום ליהנות מהם, בכלל זה משאבים שהמדינה תשקיע בנגב ומשאבים עתידיים; פגיעה באפשרות הפיתוח של העיירה הבדואית לקיה; ופגיעה באוכלוסייה הבדואית המתגוררת בשטח המיועד להקמת הבסיס החדש.
יש להבטיח תמהיל חברתי בתכנית המתאר המקומית לצפון-מערב ת"א
הקואליציה לקידום דיור בהישג-יד הגישה בינואר 2011 התנגדות לתכנית מתאר מקומית לצפון-מערב ת"א, הכוללת הקמה של 2,160 יחידות דיור בר-השגה. בהתנגדות נטען, כי התכנית אינה מאפשרת יצירת תמהיל חברתי, שכן היא מקצה מובלעת נפרדת לדיור בר-השגה לתושבים בעלי הכנסה נמוכה יותר, בדירות קטנות בלבד ובצפיפות גדולה. בכך מנציחה התכנית את בידודן והדרתן של קבוצות אוכלוסיה אלה.
פעילות ציבורית

קיצורי הדרך שמציע ראש הממשלה: הוד"לים עלולים לפגוע קשות באיכת התכנון והשלכותיו

'במקום', האגודה לזכויות האזרח והאגודה לצדק חלוקתי שלחו לרה"מ ולשרים את עמדתם בנושא הוד"לים, לפיה הצעת רה"מ לפתרון בעיות הדיור באמצעות הליכים מקוצרים היא בעייתית. אישור התוכניות באמצעות הוד"לים עוקף את הליכי התכנון התקינים ועלול לייצר תוכניות פגומות, שיפגעו באיכות החיים של התושבים ובסביבה. במכתבם המליצו הארגונים, כי המשאבים, שאותם מתכוונת הממשלה להקצות לצורך הקמת הוד"לים, יופנו לצורך תגבור כוח האדם המקצועי בוועדות המחוזיות הקיימות. זאת על מנת להבטיח האצה משמעותית בטיפול בתוכניות ובאישורן במסגרת המערכת הקיימת, על האיזונים והבלמים שבה, ויצירת תוכניות טובות יותר.
הגדלת זכויות הבנייה בתמ"א 38 תוביל להרס המרקמים העירוניים ועלולה לסכן חיי אדם
במכתב לוועדה הארצית לתכנון ולבנייה התרענו מפני אישור תיקון מס' 3 לתמ"א 38, אשר במסגרתו יוגדלו זכויות הבנייה שהתוכנית מאפשרת, עד כדי תוספת של 2.5 קומות ברוב אזורי הארץ. במכתב ביקשנו, כי המועצה הארצית לא תקדם את התיקון המוצע, כל עוד לא תבוצע בדיקה מקצועית אמינה ומקיפה של המשמעויות ההנדסיות, התכנוניות, החברתיות והכלכליות הכרוכות בו. עוד התרענו מפני ההשלכות התכנוניות והמרחביות כבדות משקל, שיש לתיקון המוצע.


נשלח באמצעות inwise - מערכת לדיוור אלקטרוני ודפי נחיתה