גיליון מס' 6, פברואר 2008

 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל מחליף מנכ"ל

  גב' חנה פרידמן 
חנה פרידמן שימשה כמנכ"ל "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל" מאז שייסדה אותו בשנת 1990 יחד עם אקדמאים, עורכי דין ופעילי זכויות אדם, ועד סוף שנת 2007. הוועד הוקם בעקבות מידע רב שהצטבר על שימוש בעינויים בחקירות השב"כ במטרה להביא את העובדות על שימוש בעינויים בפני הציבור הרחב ועל מנת להעניק ייעוץ וסיוע משפטי לקורבנות העינויים.
לפני כן שימשה חנה אחות ראשית בחדרי ניתוח בבתי חולים שונים ונציגת האחיות בוועד העובדים, למדה מדעי המדינה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. לאורך כל אותם השנים היתה חנה פעילת זכויות אדם, פעילות זו כללה כהונה כיו"ר הסניף הירושלמי של  ה
"אגודה לזכויות האזרח" למתנדבים ופעילות ציבורית נרחבת במסגרת "נשים בשחור".
 


חברים יקרים,
שמונה עשרה שנים חלפו מאז הוקם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ע"י קומץ קטן של פעילי זכויות אדם. היו אלו ימים קשים, ימות האינתיפאדה הראשונה. לדבר על עינויים בישראל היה מאוד לא פופולארי, למרות שהתפרסמו ידיעות בכל אמצעי התקשורת חדשות לבקרים על פלסטינים שמתו באופנים שונים, בחקירות שב"כ.
החברה הישראלית לקתה באטימות והכחשה טוטאלית לנושא והסתכלה על הוועד וחבריו המייסדים בחשדנות וכנועצי סכינים בגב האומה.

מאז השתנו דברים והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל וארגונים אחרים השכילו להעלות את השימוש בעינויים בחקירות השב"כ לסדר היום הציבורי – כמעשים אנטי דמוקרטיים ואסורים בתכלית האיסור. במהלך השנים הוועד זכה להישגים במיגור התופעה. ההישג הבולט ביותר היה פסק הדין בבג"צ העינויים משנת 1999. הישג מרשים זה מהווה כיום גם מכשול בהמשך המאבק למיגור מוחלט של התופעה.

לאחר 18 שנות חשיפת העובדות, נעלמה הבושה ואנו עדים לשימוש גלוי בעיוותי שפה כגון "לחץ פיזי מתון", "חקירה צבאית" ו"הגנת הצורך" על מנת לתאר ולהצדיק שיטות חקירה בלתי חוקיות – קרי עינויים. יש צורך בהמשך המאבק נגד הרשויות המצדיקות את המשך ההתעללות והעינויים בחקירות ביטחוניות של פלסטינים, המתבססות אף הם על פסק הדין הנ"ל והפירוש המסולף שניתן לו ע"י הרשות המבצעת. בעידן הלוחמה בטרור, על הוועד לחשוף את המנגנון המאפשר את המשך המצב הקיים ואת קשר השתיקה הנרחב של כל מי שבא במגע עם הנושא, והכוונה המוצהרת היא לשופטים, פרקליטים, אנשי ציבור, מחוקקים, אקדמאים, רופאים, פסיכולוגים ואנשי מרות.

אין להסתפק בפעילות המשפטית בלבד, ולפיכך הוועד החל בשנים האחרונות לשים דגש על פעילות ציבורית וחינוכית ואני בטוחה שבעתיד פעילות זו תורחב בהצלחה ע"י מנכ"ל הוועד החדש, ד"ר ישי מנוחין.

במבט לאחור אני חשה סיפוק עצום על כל העשייה של חברי הוועד, לה הייתי שותפה. אני שמחה על כך שעשייתם של פעילים בחברה יכולה לחולל שינויים ואני גאה להיות חלק מקבוצה זו, כמו כל הציבור האוהד את עשיית הוועד והתומך בה.

בברכה,
חנה פרידמן


חדשות

 
ב 31.12.07 פנתה עו"ד יערה קלמנוביץ' לפצ"ר
בדרישה להוציא נהלים והנחיות אשר יגבילו את השימוש בכלבים על ידי חיילי צה"ל ויאסרו כל שימוש בכלב כלפי אדם לאחר מעצרו. במכתב התלונה מפורטים 11 מקרים מתוך התיקים שלנו בהם חיילים שלחו כלב לתוך בית ללא השגחה והכלב נשך בני משפחה, או השתמשו בכלבים להתעלל באדם עצור או להשפילו.

מן התלונות עולה תמונה קשה, לפיה השימוש בכלבים אינו רק כורח המציאות אלא הופך לעתים לאמצעי התעללות. במקום להיעזר בכלב המאולף לסייע לחייל במשימות מסוכנות,  מנצל החייל את הכלב הנאמן לתקוף אזרחים ועצורים או להשפילם ובכך עובר עבירה של התעללות באדם הנמצא במשמורת.

  
דרישה לתיקון נוהלי איזוק בבתי חולים
 
פניית הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל לשר לבטחון פנים, מר אבי דיכטר, בדרישה לתקן את הנהלים המסדירים את השמירה על עצורים בבתי חולים אשר הובאה בעקבות המקרה של מוחמד אל אשכר. 
הנ"ל נפצע באורח קשה בליל ה-22.10.07, כאשר אנשי שב"ס פשטו על אוהלי האסירים בכלא קציעות, ובמקום התפתח עימות אלים בין האסירים לסוהרים. אימו הגיעה לבקרו בבית החולים סורוקה בתאריך 23.10.07. היא מצאה את בנה ביחידה לטיפול נמרץ, כשהוא שוכב מחוסר הכרה עם מכשיר נשימה בפיו, ידיו מחוברות למיטתו באזיקים, ורגליו אזוקות זו לזו. בחדר, לפי דבריה של האם, נכחו ארבעה שומרים. היא שאלה מדוע הם אוזקים את בנה, והאם הם מאמינים שיוכל לתקוף אותם, אך הם השתיקו אותה.

איזוק אדם מהווה פגיעה קשה בכבודו, ומותר אך ורק במקרים יוצאי דופן ומיוחדים במינם; איזוק חולה מאושפז על אחת כמה וכמה.

למכתב התלונה 

תשובת שירות בתי הסוהר לתלונה


התעללות מינית בתחנת המשטרה מעלה אדומים

עו"ד סמאח אלחטיב איוב מטעם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל הוציאה תלונה למנהל מח"ש, עו"ד הרצל שבירו, נגד אנשי משטרה שתקפו את המתלונן, מר מוחמד וורני, באכזריות בתחנת מעלה אדומים וביצעו בו מעשי סדום. התלונה מבוססת על טענותיו של המתלונן אשר נגבו בתצהיר מפורט שנגבה ע"י עו"ד איאד מיסק מטעם הוועד. המתלונן העלה טענות אלו כבר בהארכת מעצר והשופט הצבאי הורה להעבירם לחקירה, אך דבר אינו נעשה עד אשר פנה הוועד במכתב מקדמי בהול מאת מנכ"ל הוועד - הגב, חנה פרידמן למח"ש.

בדיקה פורנסית של התקיפה המינית נעשתה רק ביוזמתה של עו"ד אלחטיב איוב לאחר מאבק קשה לקבל אישורים והיתרים, וכתוצאה מכך הבדיקה נעשתה באיחור רב (מאחר ובדיקה פורנסית חייבת להיות סמוכה למעשה). מח"ש היתה חייבת בעצמה לטפל בכך באופן מיידי, אך כאמור לא עשתה זאת. המתלונן שוחרר לביתו.

למכתב התלונה

 לכתבתו של אביעד גליקמן בעיתון "ידיעות ירושלים" בנושא

 ד"ר ישי מנוחין 
ד"ר ישי מנוחין הוא חתן פרס "אוסקר רומאו למחויבות, לאמת וצדק"  של רותקו צ'אפל           (Rothko Chapel) לשנת 2003.  מנוחין מרצה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית ירושלים וערך ספרים רבים, בהם: "גבול הציות" יחד עם דינה מנוחין (1985), "על דמוקרטיה וציות" (1990), "מי מפחד מחופש (מידע)?"         (1998), "האם הסובלנות תנצח? - חינוך מוסרי בעולם מגוון" יחד עם פרופ' ירמיהו יובל (2005), "כיבוש וסירוב" (2006).
מנוחין הינו פעיל זכויות אדם מאז 1982. הוא ריכז את קואליציית הארגונים שהובילו לחקיקת "חוק חופש המידע" ב1998, ונמנה בין ה"סרבנים" הראשונים במלחמת לבנון . הוא היה הדובר של תנועת "יש גבול", תנועת סרבנות בישראל, במשך 2 עשורים.

 עמית/ה יקר/ה,
במרוצת השנים שחלפו הפכו "הדמוקרטיה" ו"זכויות האדם" לסיסמאות מפתח המשרתות הן את המאבק לשינוי חברתי והן את קידוש המסורת החברתית. למושגים אלו מקום מרכזי בשיח החברתי בן-זמננו ולמעשה, היותה של חברה "דמוקרטית" נתפס היום כמאפיין המרכזי בלגיטימיות של אותה חברה. לכן, גם שוחרי שינוי וקידום ערכים דמוקרטים וגם נציגי מוסדות המדינה משתמשים באותן סיסמאות למרות שהפעולות שבהן הם נוקטים מטרתן הפוכה מטבען.

נציגי הממסד תומכים ב"שלטון החוק" וב"דמוקרטיה הנקבעת על-ידי בחירות" ונציגי משפחתנו, משפחת ארגוני זכויות האדם, תומכים ב"הגנה על זכויות אדם", ב"דין ההומניטארי הבינלאומי" וכמובן שגם ב"שלטון החוק". קשה לנו להתמודד עם הפגיעה האנושה בערכים הדמוקרטיים הבסיסיים ובזכויות האדם הבסיסיות המבוצעת על-ידי מוסדות המדינה ופעמים רבות בחסות "שלטון החוק". נראה שבדיון הציבורי "שלטון החוק" הפך לערך מקודש העומד בפני עצמו ולא כדרך לשמירה ולקידום דמוקרטיה והגנה על אזרחים.

אחרי מספר שנות נדודים במרחב החברה האזרחית אך מחוץ למחנה זכויות האדם, אני שמח לחזור  הביתה – אל מחנה המאבק לקידום הדמוקרטיה וזכויות האדם. עינויים, התעללויות ופגיעות שיטתיות בזכויות אדם הן הפרה בוטה של ערכים דמוקרטיים ובאזורי קונפליקט הם סמן ברור להתדרדרות דמוקרטית. "האחר" וה"אויב" הם המטרות הנוחות לפגיעה בחסות לאומנות חשוכה, פחדים חברתיים ולעתים גם בתי-משפט משתפי פעולה. וכמובן שהכול "דמוקרטי" תחת פרוצדורות של "רצון הרוב" ו"שיש בחירות כל ארבע שנים".

במהלך החודשים הקרובים אשמח להיפגש עם כל אחת, בעלת רעיונות לקידום המאבק בעינויים, וכל אחד היוזם פעילות נגד התעללויות של אנשי כוחות הביטחון, הפועלים בשמנו אזרחי ישראל, כנגד "אחרים" – פרטים תחת כיבוש, מהגרי עבודה, פליטים ואזרחים מוחלשים.

ישי

 


הצלחת העתירה של הוועד הציבורי נגד עינויים

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל עתר לביהמ"ש העליון נגד מפקד מתקן מעצר "שומרון" וראש אגף משאבי אנוש בצה"ל באמצעות עו"ד אליהו אברם ועו"ד סמאח אלח'טיב-איוב ביום 30.8.07 (בג"ץ 7242/07) בשמם של שלושה עצורים שהוחזקו במתקן "שומרון", למתן צו על תנאי המופנה אל המשיבים – מדוע לא יאפשרו לעצורים במתקן גישה חופשית לשירותים בכל שעות היממה, וכמו כן, מדוע לא יתקינו תאי שירותים נוספים בחצר, ליד תאי המעצר, אשר יבטיחו תנאים סניטאריים נאותים.

בדיון מיום 13.2.08 מסר מפקד המתקן לביהמ"ש העליון, כי נעשו הסידורים הנדרשים להבטחת היענות מיידית לכל פנייה של עצור לצאת לשירותים בכל שעות היממה. ב"כ המשיבים אף הודיע כי במידה ותיווצר בעיה תהיה לכל עצור זכות לפנות למפקד המתקן בעניין.

באשר לסעד השני – הותקנו תאי שירותים ומקלחות נוספים בחצר וכיום עומדים לרשות העצירים שמונה תאי שירותים תקינים ושמונה מקלחות המיועדים לשימוש כלל העצורים במתקן. 

  לפסק הדין

  לסיפור המלא


עתירה לבג"ץ בדרישה לחקור הריגת רועה צאן  ע"י מפקד כוח היס"ם

הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל עתר הבוקר (28 בפברואר 2008) לבג"צ נגד הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל  אביחי מנדלבליט, בדרישה  לחקור את הריגתו של עיסא דבאבסה.  דבאבסה, רועה צאן מדרום הר חברון שנחשד כרוצחו של דב דריבן, נהרג לפני שש שנים על  ידי י'ב' (שזכה לעיטור העוז לפני שנתיים וחצי – עיטור העוז היחידי שניתן בין 2 מלחמות לבנון), מפקד של כוח יס"מ (יחידת המסתערבים של מג"ב). 

 הוועד טוען בעתירה – באמצעות עורכי הדין שלמה לקר, שמעון דולן, מיכאל ספרד ואליהו אברם – כי  נאספו ראיות לכך ששוטרי היס"מ חיסלו את דבאבסה, כאשר ניתן היה לעצור אותו.  ראוי לציין שפגיעה מכוונת באזרחים תחת כיבוש מהווה פשע מלחמה. הפרקליט הצבאי הראשי, נטען בעתירה,  מתעלם מהראיות המחשידות, מונע את בירור האמת ומטייח את האפשרות שנהרג אדם בחיסול בלתי חוקי, וזאת בעידודם או במעורבותם של גורמים פוליטיים.

 לסיפור המלא

לעתירה

אירועים
 
 
דברים רעים קורים כשאנשים טובים שותקים

סדרת מפגשי לימוד וקולנוע בנושאי זכויות אדם.

בסדרה בת  ארבעה מפגשים, יוקרנו סרטי קולנוע חדשים העוסקים במגוון נושאים מתחום זכויות האדם בעולם ובישראל.

בכל מפגש יינתן רקע מפי מומחה ולאחר הסרט, יתקיימו הרצאה  ודיון עם טלי זילברשטיין, מרצה לקולנוע.

המפגשים יתקיימו במכון כרם, רח' אבידע 7 , ירושלים, בימי שישי, בין השעות 10:00-13:00.
מועדי המפגשים: 14.3.08, 11.4.08, 2.5. 8, 13.6.08

השתתפות מותנית בהרשמה מראש ובעלות סמלית של 50 ₪  לכל הסדרה, לכיסוי חלקי של ההוצאות.

לפרטים והרשמה:
יואב לף  02-6429825 שלוחה 117 , נייד 054-3368434
[email protected]

 

 

 דרושים לוועד הציבורי נגד עינויים

1) מתרגמים/ות בהתנדבות (אנגלית - עברית, עברית - אנגלית).עדיפות לבעלי/ות יכולת תרגום מאמרים מדעיים בתחום המשפט ומדעי החברה.

2) מתנדב/ת להקמת ספרייה. עדיפות לבעלי/ות ניסיון.

קו"ח לשלוח ל:

[email protected]

[email protected]

 עינויים על סדר היום העולמי

 במאמר זה הכתב סוקר את הדיון המתמשך וטעון המחלוקת בנושא עינויים ונושא waterboarding. כפי שמציין המאמר ישנם חברים מהקהילה היהודית שמסתייגים מלאמר דברים באופן גלוי בנושא עינויים בגלל שדבריהם עשויים להשמע כאמירה נגד ישראל.

בכל הקשור לעינויים והקהילה היהודית האמריקאית, רצוי שיהודים (ואחרים), בארה"ב ומחוצה לה, ירגישו מאוד לא נוח בכל מצב שבו זכויות אדם מופרות ובתוכם, כמובן, עינויים, אם זה בארה"ב, סין, איראן או ישראל.

 

 

אירועים
הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
ת.ד. 4634 ירושלים 91046
טלפון: 02 642 9825 פקס: 02 643 2847



דיוור אלקטרוני באמצעות inwise - שיווק בענן לעסק שלך