גיליון 06 15.02.2012

הסייבר כנייר לקמוס

מאות המשתתפים שנהרו ביום א' השבוע למרכז הכנסים אווניו כדי לקחת חלק בכנס CyberSec 2012, באו כדי לשמוע על האיום האיראני, שתופס כותרות יומיות בשנתיים האחרונות. עם זאת, רוב ממשתפי הכנס ידעו היטב שאיראן היא רק התירוץ ושהנושא האמיתי אבטחת הסייבר. כך, המסר המרכזי באירוע היה, שהסייבר הפך לנייר הלקמוס של כל מה שאנו מכירים בתחום אבטחת המידע - המציאות, האיומים ובעיקר אמצעי ההגנה. הוא משקף את כל מה שעשינו בתחום הסייבר, ובעיקר כל מה שעוד לא עשינו.

מאז שהחלו לדבר על האיום האיראני במובן של פעילות מנע יזומה, הוזכרה העובדה שהמחיר על תקיפה שכזו עלול להיות, בין היתר, מתקפה קיברנטית על אתרים רגישים, כדי לשבש את חיי העורף. את הקדימונים למה שעלול לקרות קיבלנו בחודשים האחרונים, בדמות פרסום נתוני האשראי והפריצות החוזרות ונשנות לאתרי אינטרנט ישראליים - חלקם מהבולטים ביותר בנוף המקוון.

בוקי כרמלי ממשרד הביטחון, שהשתתף בכנס היום, אמר כי מדינות לעולם לא מבצעות תקיפות סייבר נגד מדינות אחרות. הוא התכוון לכך שאף מדינה לא תרצה להיות מזוהה עם תקיפה שכזו, כי בכך היא תאבד את התכלית העיקרית של הפעולה: אנונימיות. האם ההאקר הסעודי הוא איראני בתחפושת? אולי הוא פלשתיני? האם מדובר בכלל בהאקר אחד, או באוסף של אנשים שהקשר היחיד ביניהם הוא הסלוגן שאימצו? אלו הן מסוג השאלות שאיש לא יודע את התשובה עליהן. אם תשאלו את הדרגים המקצועיים, התשובה ממש לא מעניינת.

העובדה שהאקרים הצליחו לשתק אתרים, חשפה מציאות שהיתה ידועה אמנם לרבים, אבל איש לא טרח לשנות אותה. זו מציאות שבה אנו מבינים שאבטחה זה חשוב מאוד, אבל רק אם מדובר בממשלה, בצבא ובמוסדות הציבור. ישראל אמנם מובילה בעולם בתחום האבטחה והביטחון, אבל כשזה מגיע למישור האזרחי - הפרטי והעסקי, אנו שמים את האבטחה על אש קטנה. נכון, יש חומות אש וכלים למניעת חדירה, אבל לא הרבה מעבר לזה.

אבי וייסמן - מנכ"ל שיא סקיוריטי, שהנחה את CyberSec 2012, אמר ובצדק כי לאזרח הקטן אין את היכולת לעשות הרבה במלחמת סייבר. זה תפקידה של הממשלה. ואכן, בשם הצורך הזה, קם מטה הסייבר במשרד ראש הממשלה. אבל זה לא מדויק, כי האזרח הקטן יכול לעשות. הוא יכול, למשל, להגן טוב יותר על המערכות שלו. רוב האזרחים לא יודעים בכלל עד כמה המערכות שלהם לא מוגנות, ובכך שוברים את אחד הכללים החשובים ביותר באבטחה: לא להירדם בשמירה. אם התקנת מערכת הגנה אחת או חסמת פריצה אחרת - קח בחשבון שהיריב שלך ימצא בתוך זמן קצר פתרון חלופי. עליך להתקדם הלאה ולמצוא את המענה לאיום הבא.

הבעיה המרכזית בהיערכות לעידן הסייבר, היא העדר גוף ממשלתי-רגולטורי שייפקח ויתאם. המסר החשוב הזה בא לידי ביטוי בדבריו של המרצה הראשי, ד"ר אביתר מתניה - ראש מטה הסייבר שהוקם לא מכבר במשרד ראש הממשלה. ד"ר מתניה, שטרם נחשף בציבור במסגרת תפקידו הנוכחי, מנה את תפקידי המטה אחד לאחד, כאשר החוט שמקשר בין כל התפקידים הוא תיאום, בקרה, שליטה ואיגום משאבים. הממשלה יכולה לחוקק חוקים, לפרסם תקנות ולקבוע עונשים או תמריצים שיובילו ארגונים להשקיע יותר באבטחה, אולם התיאום תלוי בנו - האזרחים. אם אנחנו לא נראה במטה הסייבר כגוף שתפקידו לסייע לכל אחד מאיתנו, אלף מטות ומומחי צבא לא יוכלו לסייע. כמו שבהתקפות טרור פיסיות, על האזרחים לעשות הכל כדי להגן על עצמם - כך גם בעולם הסייבר. אתגר נוסף הוא כמובן התיאום בין כל הרשויות וגופי האבטחה שכבר קיימים היום. אם תשאלו את ד"ר מתניה, יהיה לו קשה לומר איזו משימה קשה יותר…

ידיעות מכנס CyberSec 2012

עוד חדשות סייבר מהשבוע האחרון