www.bimkom.org/pressView.asp

גליון 22 אוקטובר 2011
'במקום' בתקשורת


פרוייקטים
מאמר מערכת

הקיץ האחרון, בו התעוררה מחאה חברתית חסרת תקדים בישראל, מציב בפנינו, בפרוס השנה החדשה, הזדמנויות לצד אתגרים. צדק חברתי ודיור בר השגה - מושגים וערכים המלווים את העשייה של "במקום" מזה שנים -  קיבלו בקיץ האחרון רוח גבית אדירה ממאות-אלפי אזרחים שיצאו בשמם לרחובות. אנו נמשיך לקדם נושאים אלה ולהעלותם על סדר היום הציבורי כדי להעניק להם תוכן וביטוי ממשי במדיניות התכנון ובשטח.

במסגרת המחאה החברתית קיימנו מפגשים, הרצאות וסדנאות במאהלים רבים במרכז ובפריפריה; הגשנו מסמכים המצביעים על הבעיות בתחום התכנון, הדיור והקרקע, והמלצות אופרטיביות לתיקונן לועדת טרכטנברג והיינו שותפים לניסוח מסמך המדיניות של צוות המומחים ספיבק-יונה שהוקם לצד המחאה החברתית. מסמך זה מגדיר מחדש את המדיניות החברתית בישראל בתחומים שונים, ומגבש  חזון משותף של הציבור למען מדיניות חברתית צודקת לכל.

במסגרות המחאה השונות פעלנו להכללתם של עקרונות תכנון חברתיים והתייחסות לזכויות של כלל האוכלוסיות בישראל ובעיקר אוכלוסיות מוחלשות: קבוצות בעלות הכנסה נמוכה, האוכלוסייה הערבית, התושבים הבדווים בנגב, חסרי דיור ונזקקי דיור ציבורי, הבחנות בנוגע לדיור בהישג יד במרכז ובפריפריה. כעת אנו שוקדים על גיבוש מערך למעקב אחר תכניות הווד"לים על מנת לכלול בהן, ככל שניתן, דיור בהישג יד, וממשיכים לפעול בכנסת נגד רפורמת התכנון והבנייה במתכונתה הנוכחית. רפורמה זו מתעלמת באופן שיטתי מההיבטים החברתיים בתכנון, ואם תתקבל, היא תאפשר למעשה רבות מהרעות החולות שהציבור התקומם נגדן בקיץ האחרון.

על רקע המחאה החברתית וקריאתה לצדק חברתי, צורמת במיוחד החלטת הממשלה לאשר את מתווה פראוור להסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב. מתווה זה כופה על האוכלוסייה הבדווית ארגון מחדש, והעתקה של עשרות אלפי תושבים ממקום מגוריהם, רובם בכפיה. במקום להציע פתרונות למצב החמור בו שרויים הכפרים, תכנית הממשלה מתעלמת לחלוטין מקיומם של הכפרים, ממאפייניה הייחודיים של אוכלוסייה זו ומצרכיה החברתיים והתרבותיים, ונוטעת בה עוינות וחוסר אמון.

אל מול מתווה הממשלה, פורסמה לאחרונה תכנית מתאר אלטרנטיבית לשילוב התושבים הבדווים במרחב הנגב, שהוכנה במהלך השנתיים האחרונות על ידי המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים ועמותת במקום. הפתרון התכנוני שתוכנית זו מציעה  הוא המקיף ביותר שהוכן עד כה לכפרים הלא מוכרים בנגב. התוכנית מלמדת כי הכרה בכפרים אפשרית, ויתרה מזו, היא המפתח לפיתוח ארוך טווח של הנגב. רק פתרון מוסכם, בשיתוף עם האוכלוסייה, יאפשר שגשוג ופיתוח לנגב, לטובת כלל האוכלוסיות המצויות בו. מידע נוסף על תכנית האב מופיע בקישורים משמאל.  

מי ייתן כי בשנה החדשה נצליח בכוחות משותפים לקדם את הגשמתו של צדק מרחבי בכל חלקי החברה בישראל.

שנה טובה,


צוות במקום

תכנית האב לכפרים הלא מוכרים בנגב
מתווה הממשלה להסדרת ההתיישבות הבדווית בנגב: מדיניות לא צודקת ולא ישימה
בצל המחאה החברתית אישרה החודש הממשלה בצעד דרמטי את מתווה פראוור להסדרת התיישבות הבדווים בנגב. בניגוד גמור לתכליתו המוצהרת, המתווה שנועד ליישום המלצות ועדת גולדברג מנוגד לחלוטין להמלצות הועדה, שקבעה כי נעשה לבדווים תושבי הכפרים הלא מוכרים עוול מתמשך שיש לתקן, תוך הכרה בכפרים ככל שניתן. על פי הערכות, משמעות המתווה היא עקירה של כ 30-40 אלף איש מבתיהם ללא כל סיבה מוצדקת ובניגוד לרצונם.
במקום התריעה כי זהו צעד מיותר המעמיק את הבעיות במקום לפתור אותן, צעד שהתקבל מעל לראשי התושבים ותוך התעלמות מוחלטת מזכויותיהם וצרכיהם. 
תכנית האב לכפרים הלא מוכרים בנגב - יש אלטרנטיבה למתווה הממשלה
מול מתווה פראוור והתכנית הממשלתית, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב ועמותת במקום הכינו תכנית אב כוללת עבור הישובים הבדווים הלא מוכרים שפורסמה בספטמבר. תכנית האב מציעה לראשונה אלטרנטיבה ישימה, מקיפה ומקצועית לסוגיות התכנון של ההתיישבות הבדווית בנגב. התכנית, שהכנתה נמשכה למעלה משנתיים, כוללת שישה פרקים ומאות עמודים, בהם רקע, ניתוח, דוחות מומחים והצעות קונקרטיות לפתרון התכנוני הראוי לאזור. הנחת היסוד של התכנית היא הכרה בכפרים הלא מוכרים במקומם הנוכחי וחיבורם למערכות התכנוניות של מטרופולין באר שבע. רק תכנון משותף עם הקהילה יצור פתרונות ארוכי טווח, ישימים וצודקים לטובת כלל האוכלוסיות בנגב.
'במקום' במחאה החברתית
צוות ספיבק/יונה  ומסמך החזון של המחאה החברתית
במסגרת המחאה החברתית הגשנו לוועדת טרכטנברג שורה של המלצות לשינוי מדיניות הממשלה בנושאי תכנון ודיור. כמו כן, אנו שותפים בגיבוש מסמך החזון של המחאה החברתית בצוות הדיור, התכנון, הקרקעות והתחבורה של המחאה. במסגרת צוות התכנון נערך דיון ערני, מפרספקטיבות שונות, על התכנון הרצוי בישראל מנקודת המבט של צדק מרחבי, את מי הוא ישרת וכיצד משלבים עקרונות חברתיים בתהליך התכנון, כתנאי מקדים והכרחי למענה צודק שתציע התוכנית לצורכי האוכלוסייה שעבורה הוכנה. 
'במקום' דורשת - מדיניות דיור חברתית !
דיור הולם וסביבת מגורים נאותה משפיעים באופן מכריע על נגישותו של האדם לשירותים ראויים בתחומים כגון בריאות וחינוך ואף קובעים במידה רבה את מרחב האפשרויות בתחום התעסוקה. בעשורים האחרונים התרחשה ירידה דרסטית במעורבות הממשלה בתחום הדיור והעברת מרכז הכובד לשוק הפרטי. תהליך זה גרם להעמקת הפערים בחברה תוך דחיקת אוכלוסייה בעלת שיעור הכנסה נמוך לאזורי מגורים בלתי ראויים והנצחתם של ריכוזי עוני גדולים. יתרה מזאת, העדר מדיניות דיור חברתית בישראל והפקרת התחום לידי השוק הפרטי הפכו את הדיור מזכות בסיסית למשאלת לב שאיננה בת השגה אף עבור משקי בית ממעמד הביניים. 

בשיתוף פעולה עם הקואליציה לדיור בר השגה בה אנו חברים ניסחנו 10 דרכים פשוטות לקידום מדיניות דיור חברתית בישראל כבר עכשיו. הפרטים המלאים- בבלוג המומלץ של הקואליציה.
גם בקלנסווה דורשים צדק חברתי ודיור בהישג יד!
המחאה החברתית של הקיץ לא פסחה גם על האוכלוסייה הערבית בישראל. תושבי העיר קלנסווה התגייסו למאבק המקומי בעיר נגד תכנית המתאר החדשה שאיננה נותנת מענה בדיור ושירותים לצורכי האוכלוסייה ההולכת וגדלה בעיר. התושבים הגישו כ-1500 התנגדויות נגד תכנית זו. במקביל, 'במקום' והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי הגישו אף הן התנגדות מקיפה לתכנית. ההתנגדות מפרטת את הנחות היסוד השגויות עליהן מבוססת התכנית, בינן התבססות על שנת יעד קרובה מידי ולפיכך צפי נמוך לגודל האוכלוסייה ואי מתן פתרונות דיור מספקים לאוכלוסייה בהווה ובעתיד.


נשלח באמצעות inwise - מערכת לדיוור אלקטרוני ודפי נחיתה