|
 | | שיטת מיסוי חדשה בישראל – השיטה הרגרסיבית! | | | | מאת עו"ד (רו"ח) נועה לב גולדשטיין ועו"ד מוטי בללתי, מחלקת המיסים, איתן מהולל |
| | בימים אלו עומד חוק חדש בעניין הכפלת תקרות הביטוח הלאומי לבחינה חוקתית בבית המשפט העליון בראשות כבוד הנשיאה דורית בינייש, בשל מספר עתירות שהוגשו לביטולו. בין שלל העותרים נמצאים לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, פורום המח"טים והמג"דים במילואים, וכן 46 עובדי היי-טק בכירים, המשתייכים לחלק העליון של מעמד הבינים בישראל ואשר מיוצגים על ידי מחלקת המסים במשרדינו. ובמה דברים אמורים?
מבוא כידוע לכול, על פי שיטת המיסוי הפרוגרסיבי, שיעור המס שחל על הנישום גדל יחד עם הגידול בבסיס המס, כך שככל שהכנסתו של הנישום גדלה, גדל גם שיעור המס האפקטיבי שבו הוא חב. ואילו, על פי שיטת המיסוי הרגרסיבי, שיעור המס שחל על הנישום קטן עם הגידול בבסיס המס, כך שככל שהכנסתו של הנישום גדלה, יקטן שיעור המס האפקטיבי החל על הנישום.
שיטת מיסוי רגרסיבי נחשבת כבלתי צודקת, עקב הפגיעה הברורה בנישומים בעלי הכנסות נמוכות. באנציקלופדיה הווירטואלית ויקיפדיה, תחת הערך "מס", נכתב באופן ברור ופסקני כי: "מס הכנסה בישראל הוא מס פרוגרסיבי". כידוע, אנציקלופדיה זו נכתבת על-ידי הגולשים עצמם, ולכן קיים קושי לדעת מיהו כותב הערך ועל-מה מבוססות ידיעותיו. אך למרות ההסתייגות האמורה, נראה כי האמור באנציקלופדיה זו משקף בענייננו הלך מחשבה מקובל. דומה אכן, כי אם נשאל "אנשים מהרחוב", לא מעט יסברו כי מס ההכנסה בישראל הינו פרוגרסיבי - אלא שלא תמיד כך הם פני הדברים. |
החוק החדש - מראית עין לגביית מיסים נוספת
סעיף 142(א) אשר מופיע בפרק כ"ה (ביטוח לאומי) שבחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו – 2010) התשס"ט-2009 (שם חדש ומכובד לאחרון בשורה ארוכה של חוקי "הסדרים" למיניהם אשר ניתן בקלות לאמור דברים רבים ועקביים בגנותם), תיקן את לוח י"א לחוק הביטוח הלאומי, באופן שתקרת ההכנסה החייבת ממנה נגבים דמי הביטוח הלאומי הועלתה מפי חמישה מהשכר ההמוצע במשק (נכון לימים אלו מדובר בכ – 38,000 ₪) לפי עשרה (נכון לימים אלו מדובר בכ – 76,000 ₪), לתקופה שבין יום 1.8.09 ליום 31.12.10. |
כאן המקום לציין, כי תיקרת הגימלאות המשולמות מכוח חוק הביטוח הלאומי והמחליפות שכר או המבוססות על השכר (בהן: דמי לידה, גימלאות נפגעי עבודה ועוד) הייתה ונותרה פי חמישה מן השכר הממוצע במשק. כך בהתאם, גם סעיף 272(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע תקרה של גימלאות מילואים, תוך כדי ציון כי סכום התגמול שלו יהיה זכאי איש המילואים בעבור שירות מילואים פעיל לא יעלה ויוותר עד פי חמישה בלבד מהשכר הממוצע במשק.
|
יוצא אם כן, כי החוק החדש מהווה מראית עין – מסווה לגביית מיסים מאזרחי המדינה, כאשר המשמעות המעשית שיש לקביעת התקרה החדשה לצורך ההכנסה ממנה נגבים דמי הביטוח הלאומי לפי עשרה מהשכר הממוצע במשק, הינה למעשה העלאת שיעור מס ההכנסה השולי לנישומים המשתכרים בסכומים שבין כ - 38,000 ₪ ל – 76,000 ₪ (המכונים גם : "החלק העליון של מעמד הביניים בישראל") משיעור של כ- 46% (לפי שיעורי המס בשנת 2009) לשיעור של עד כ – 60% (שיעור מס אפקטיבי מגיע לכדי כ – 52%). כתוצאה משינוי זה, נישומים המשתייכים לחלק העליון של מעמד הביניים בישראל ולמעלה מכך, משלמים תוספת מס של עד כ- 4,600 ₪ לחודש מתוך הכנסתם הפנוייה לאחר ניכוי מס.
|
הטלת המס החדש, בסכום של אלפי שקלים לחודש מההכנסה הפנויה, דווקא על מגזר צר של חלק ממעמד הביניים בישראל (ע"פ נתוני המוסד לביטוח לאומי מדובר בכ – 0.7% מציבור השכירים בישראל וכ – 2.1% מציבור העצמאים בישראל), והעלאת שיעור המס השולי רק למגזר זה, משיעור של 46% לשיעור של כ – 60%, הינה פוגענית במיוחד, אינה מידתית ואינה שוויונית. במיוחד הדברים נכונים, אם נשווה את הכנסתם של אנשי החלק העליון של מעמד הביניים בישראל, לבעלי ההכנסות הגבוהות יותר, שאצלם שיעור המס האפקטיבי יורד בחזרה ככל שהכנסתם גבוהה יותר, ושואף בחזרה לשיעור של 46%. קל וחומר אם משווים את אנשי החלק העליון של מעמד הביניים לנישומים אחרים הפועלים באמצעות חברות, שימנעו מהמס החדש לחלוטין (לשון אחרת, הנפגעים העיקריים הם עצמאים שאינם פועלים באמצעות חברות, ושכירים בכירים אשר אינם יכולים להמיר את הכנסתם כעובדים שכירים, לשכר כעצמאים באמצעות חברות). |
נמחיש את הדברים באמצעות הטבלה שלהלן (לצורך החישוב נלקחו בחשבון השפעתן של 2.25 נקודות זכות על שיעור המס האפקטיבי הכולל):
| שכר עבודה בשקלים לחודש | שיעור המס האפקטיבי לאחר כניסתו של החוק החדש | | 4,590 | 10.17% | | 37,890 | 41.8% | | 80,000 | 51.91% | | 100,000 | 50.73% | | 200,000 | 48.37% |
| יוצא כי הטלת המס כפי שנעשתה בחוק החדש, על מגזר צר כל כך באוכלוסייה, כשהנטל היחסי של תוספת המס (מתוך כל ההכנסה החייבת) הולך ופוחת ככל שההכנסה עולה מעבר לפי עשרה מהשכר הממוצע במשק, הנה אפוא, הטלת מסים בשיטה רגרסיבית אשר פוגעת במגזר צר מאוד של האוכלוסייה – החלק העליון של מעמד הביניים בישראל, ומקילה שלא לצורך על בני המעמד העליון בישראל. יטען הטוען כי אין חדש תחת השמש, והכפלת התיקרות כפי שנעשתה בחוק החדש לא יצרה מצב חדש יש מאין, שכן במצב החקיקתי עובר לחקיקת החוק החדש הייתה טבועה רגרסיביות בין אלה המשתכרים עד פי חמישה מהשכר הממוצע במשק לבין אלה המשתכרים יותר, והכפלת תקרת ההכנסה שממנה נגבים דמי הביטוח הלאומי בעצם רק "הזיזה" את הרגרסביות כלפי מעלה. אך כמובן שאין לקבל טענה זו, שכן במצב החקיקתי הקודם חוק הביטוח הלאומי שמר על שילוב מאוזן ועדין בין מרכיבים ביטוחיים וחברתיים שבו כך שהייתה קיימת זיקה (גם אם לא מלאה) בין התשלומים המשתלמים ע"י נישומים לדמי התגמולים שלהם הנישומים היו זכאים בקרות אירוע ביטוחי (כגון: חופשת לידה, תגמולי מילואים, דמי אבטלה ועוד) ובכך ניתן היה להצדיק בראייה כוללת שיעורי מס אפקטיביים גבוהים יותר לקבוצה של נישומים בשל המרכיב הביטוחי האמור. ואולם מנגד, מרגע שיצקו לתוך חוק הביטוח הלאומי, הוראת חוק שתכליתה פיסקאלית טהורה והשיקולים ביסודה הם בעיקרם בעלי אופי מיסויי ללא כל ביטוי ביטוחי מקביל, הופר בצורה בוטה האיזון העדין שבחוק, כך שכעת לא ניתן להצדיק את הרגרסיביות שבשיטה. |
לא למיותר לציין, כי הפגיעה בזכויות החוקתיות המעוגנות בחוקי היסוד השונים, כפי שנעשתה בחוק החדש, בוטה אף יותר בשל הפגיעה בשקיפות המס שכן כאמור לעיל, המס הרגרסיבי החדש הוטל במסגרת חוק "הסדרים" חדש המכונה כיום: "חוק ההתייעלות הכלכלית", ללא כל דיון ציבורי ראוי וקרוב לוודאי גם ללא עירנות מספקת של המחוקקים.
לפיכך, נראה כי החלופה המתבקשת והראויה, בהתאם לקנה מידה של צדק חלוקתי ושל הגשמת יעדי מס ההכנסה בישראל, ואשר ללא ספק תפגע בצורה פחותה באופן משמעותי בחלק העליון של מעמד הביניים בישראל, היא העלאת המס השולי באחוז מסויים קטן למשך כל התקופה הרלוונטית. בחירה בחלופה זו, תאפשר מחד גיסא להגשים את יעדי הכנסות המדינה ממסים, בצל המשבר הכלכלי החמור שפקד אותנו (וכנראה עדיין פוקד) ומאידך גיסא תמנע פגיעה חמורה כל כך ובלעדית במגזר צר של האוכלוסייה.
האם בית המשפט העליון יתערב? הדיון שהתקיים בעתירות האמורות בבית המשפט העליון, ביום 16.12.09, עורר סערה תקשורתית לא קטנה בשל דבריו החריפים של שר האוצר – מר יובל שטייניץ, שצוטטו בהרחבה בתקשורת בימים שקדמו לדיון. לדבריו, קיימת "הפקרות כלכלית" של בתי המשפט בישראל בשל התעלמותם כביכול של בתי המשפט מהשלכות תקציביות שיש לפסיקתם, תוך התייחסותו של שר האוצר לפרשת "ורד פרי" שבה נקבע כי הוצאות מטפלת יחשבו כהוצאה לצורכי מס, כהחלטה המתערבת כביכול בתקציב המדינה (לדידנו, הדוגמא מוכיחה בדיוק את ההפך בשל הזהירות התקציבית היתרה, שבה נקט בית המשפט העליון אשר מיאן להקנות לפסק דינו משמעות רוחבית גורפת, בכך שקיבל אך ורק את הערעור האינדיבידואלי של גב' פרי ואילו את השלכות הרוחב הותיר בידי המחוקק עד ליום 1.1.2010). מנגד, נשיאת בית המשפט העליון דורית בינייש הגיבה לדבריו של שר האוצר בפתח הדיון באומרה כי: "על בית המשפט לא מהלכים אימים, גם אם מנסים". האם לא יצליחו להלך אימים על בית המשפט בישראל והאם בית המשפט העליון יאות לבטל חוק נוסף בעל השלכות תקציביות רחבות אשר פגיעתו הנה בעיקרה במשתייכים לחלק העליון של מעמד הביניים – מגזר שהגנה עליו ככל הנראה לא תעורר סימפטיה ואהדה תקשורתית רחבה? עוד חזון למועד.
________________________________________________________________ |
מדי חודש מתמקד העלון באחד מן הנושאים המטופלים במחלקות השונות של משרדינו: מיסוי, נדל"ן, מיזוגים ורכישות, אסטרטגיית ורישום פטנטים, חברות טכנולוגיה ויזמות, ניירות ערך והנפקות, סימני מסחר, ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי, משפט ואינטרנט, עסקאות בינלאומיות ומשפט מסחרי ואחרים.
אנו מקווים כי תמצא בין דפי הגליון טיפים וכלים יעילים ושימושיים, המאפשרים בין היתר גישור בין השפה המשפטית (ה"משפטולוגיה") לבין השפה והתובנה המסחרית. נשמח לשמוע את דעתך, שאלותיך והערותיך, כמו גם הצעות לנושאים ועניינים נוספים שהנך סבור כי ראויים לדיון מעל דפי עלון זה . כתובתנו: Eitan-Mehulal@em-lg.com |
|
| | | | | | | הערה: הנושאים הכלולים בידיעון זה תוארו בתמציתיות לצורך מתן מידע כללי בלבד, ואין לראות בהם משום חוות דעת או ייעוץ משפטי. | | |
|
|
