סיכום פעילות שנת 2013 

שוחרות ושוחרים, ידידות וידידים,

אנו מתכבדים להביא בפניכם את סיכומה של שנת 2013 ולהודות לכם על תמיכתכם, שותפותכם ומעורבותכם בפעילותנו.

פעילות משפטית שוטפת

1. ביקורים בבתי הכלא: במהלך השנה, ערכו עורכי הדין 248 ביקורים בבתי הכלא השונים, גבו עדויות מעצורים/ות ואסירים/ות, ועדכנו אותם לגבי התפתחויות הטיפול המשפטי בתלונותיהם/ן, ערריהם/ן ועתירותיהם/ן. חשוב לציין שרוב העדויות חשפו שיטות חקירה ומעצר פסולות, המהוות עינויים או התעללות.

2. תיקים חדשים: הוועד קיבל 848 פניות לבקר אסירים/ות ועצירים/ות מגורמים שונים. בעקבות הביקורים נפתחו 82 תיקי תלונות בשם קורבנות עינויים או התעללות מצד א/נשי כוחות הביטחון.

3. תלונות: הגשנו 43 תלונות המעלות חשד לעינויים או להתעללות בעצורים בידי חוקרי שב"כ, שוטרים וחיילים לגורמי ממשל השונים, 20 מתוכם ליועץ המשפטי לממשלה (יועמ"ש) נגד חוקרי שירות הביטחון הכללי. יחד עם תלונות משנים קודמות טיפלנו במהלך השנה ב-100 תלונות נגד חוקרי שב"כ, שוטרים, חיילים וסוהרים.

4. עררים: הגשנו 19 עררים נגד החלטות גורמי הבדיקה והחקירה על סגירת חקירות – 7 מתוכם  ליועמ"ש על החלטות הממונה על המבת"ן שלא לפתוח בחקירה פלילית בתלונות המעלות חשד לעינויים בחקירות שב"כ, 10 נגד החלטות מח"ש לסגור תיקי חקירה ו-2 עררים לפרקליטות הצבאית לגבי סגירת תלונות במצ"ח. בנוסף, המשכנו לטפל ב-20 עררים שהוגשו בשנת 2012, 15 מתוכם בתלונות המעלות חשד לעינויים בידי חוקרי שב"כ.

5. עתירות: השנה הגשנו 3 עתירות לבג"צ והמשכנו לטפל ב-6 עתירות נוספות (בסך הכול 9 עתירות).

  • בג"צ 8899/13 פלוניות נגד היועמ"ש - העתירה הוגשה בשמן של 6 נשים פלסטיניות, בעקבות התעלמות היועץ המשפטי לממשלה מפנייה עקרונית ובצידה תלונה קולקטיבית ממרץ 2012 שלא זכתה לכל מענה ענייני. בהתבסס על מיפוי שנערך בקרב 29 מתוך 34 העצורות והאסירות הפלסטיניות ששוחררו ב"עסקת שליט" חשפנו שימוש חוקרי שב"כ בשיטות חקירה פסולות המהוות עינויים או התעללות, אשר עושות שימוש לרעה במגדרן ותרבותן ופוגעות בכבודן של הנשים הנחקרות. פנייה עקרונית נוספת נעשתה ביולי השנה בעקבות ממצאי הדוח "מעדותה של אסירה פלסטינית" שחיזק את ממצאי המיפוי הראשוני. בעתירה דרשנו מהיועץ המשפטי לממשלה לקבוע נוהל ספציפי לחקירת נשים, בידי חוקרי שב"כ, שיבטיח שלא ייעשה שימוש לרעה במגדרן ו/או בשילוב של מגדרן עם תרבותן ודתן, לרבות איסור על יצירת קרבה פיזית בין החוקרים לגופן של הנחקרות. כמו-כן, דרשנו לסיים את הבדיקה המקדמית בתלונות הנשים. לבסוף חזרנו על דרישתנו בעתירות קודמות שהיועמ"ש יסדיר בנוהל פומבי את אופן בדיקת תלונות בנושא עינויים, ובכלל זה קביעת סד זמנים סביר לטיפול בתלונה, ולקבוע שנוהל זה ייתן עדיפות לבדיקת תלונות נשים.
  • בג"ץ 8769/13 מנוחין נגד פרקליטות המדינה - מחלקת עררים - העתירה הוגשה בשמו של מנכ"ל הוועד, אשר הותקף על ידי קצין משטרה במהלך משמרת מחאה לפני למעלה משלוש שנים. התלונה נתמכה בראייה חפצית ובעדים. העתירה דורשת דיון בשלוש סוגיות עקרוניות: ראשית, מתן מענה ללקונה בחוק סדר הדין הפלילי ולקבוע את פרק הזמן הראוי למתן מענה בערר בעבירות מסוג עוון. שנית, לקיים דיון בנסיבות תקיפתו של העותר, שכן יש בהן משום פגיעה קשה בזכות המחאה. הסוגיה השלישית עניינה הפגיעה הקשה בשלטון החוק כאשר מח"ש נכשלת בתפקידה לחקור באופן אפקטיבי, יעיל ויסודי תלונות נגד שוטרים, באופן שמעניק להם חסינות. בית המשפט העליון התבקש ליתן צו על תנאי אשר יורה למחלקת עררים ולמחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, לבוא ולתן טעם מדוע לא יעמידו לדין את מי שתקף את העותר, שכן הראיות בתיק לצד האינטרס הציבורי בקיומו של משפט, מחייבים העמדה לדין ובירור האמת באמצעות משפט.
  • בג"צ 2268/13 פלוני נ' היועמ"ש  – העתירה הוגשה, יחד עם רופאים לזכויות אדם, בשמו של קרבן עינויים בידי חוקרי שב"כ, נגד היועץ המשפטי לממשלה, הממונה על המבת"ן וקצין רפואה ראשי של שירות בתי הסוהר. העותר עבר לפני מעצרו ניתוחים בעינו ומצבו הבריאותי היה ירוד. חוקריו, שהיו מודעים למצבו הרפואי, עינו אותו במהלך חקירתו ועלה אף חשד למעורבות של רופאי השב"ס בעינויים. בעת משפטו בבית המשפט הצבאי, המדינה הודתה בהפעלת אמצעי חקירה פיזיים חריגים. למרות זאת, אחרי שנה ושבעה חודשים לא התקבל כל מענה ענייני לתלונה. כמו-כן, לא נענו הבקשות לספק לו טיפול רפואי הולם. בעתירה דרשנו לפתוח מידית בחקירה פלילית לאור הודאת רשויות החקירה בשימוש במקצת משיטות החקירה הפסולות המהוות עינויים. לחלופין ביקשנו לקצוב בזמן קצר ביותר את ביצוע הבדיקה המקדמית. יתרה מכך, דרשנו לקבוע נוהל פומבי שיסדיר סד זמנים קצר ברור וסביר מרגע הגשת התלונה ועד למתן תשובה עניינית של המבת"ן. לבסוף, דרשנו לקבל מענה בתלונות נגד התנהלות הרופאים ולהביא את הלקוח מידית לבדיקת רופא עיניים ולספק תכנית טיפול מתאימה לצרכיו. בעקבות העתירה הוא נבדק בידי רופא עיניים ונקבעה לו תכנית טיפול. בדיון שהתקיים ביום 27.11.13 התחייבה המדינה לעדכן תוך 60 ימים בנוגע להתפתחויות הכנת הנוהל.
6. השתלמויות לעורכי דין: עורכי הדין של הוועד ערכו 5 השתלמויות לעורכי דין ולארגונים משפטיים אחרים בנושא עינויים.

הישגים משפטיים נקודתיים במאבק בחסינות

א/נשי כוחות הביטחון

7. בג"צ חייב את פרקליט המדינה לשקול מחדש החלטה לסגור מחוסר ראיות ערר של פלסטיני נגד שוטרים החשודים בשימוש בעינויים במהלך חקירתו (בג"צ 869/12 פלוני נ' היועמ"ש): המחלקה המשפטית מייצגת את המתלונן מזה קרוב לשבע שנים – מרגע תיעוד העינויים דרך הגשת תלונה, מעקב אינטנסיבי אחר אופני בדיקת התלונה, הגשת ערר, עתירת אי-מענה ולבסוף עתירה נגד סגירת הערר. בעתירה תקפנו את חוסר הסבירות הקיצוני בהחלטה שלא להעמיד לדין את השוטרים החשודים שעינו אותו, שבין היתר ניסו לאנוס אותו במוט ואחד מהם השתין עליו. לפני הדיון שהתקיים ביום 1.7.13 הגשנו תגובה מפורטת ולצדה חוות דעת פורנזית, לפי פרוטוקול איסטנבול. ביקשנו לראות בחוות הדעת תוספת ראייתית. בית המשפט קבע כי יש להחזיר את התיק לבחינה מחדש בידי פרקליט המדינה וכי לא יעלה על הדעת שאין די ראיות להעמדה לדין ולו בכל הנוגע לאירוע השתן.

8. הרשעת נצ"מ קובי בכר: בית הדין למשמעת של המשטרה הרשיע את נצ"מ קובי בכר, בשימוש בכוח שלא כדין, לאחר שסטר בעוצמה רבה לעורכת דין מייסא ארשיד מהוועד אשר ליוותה הפגנה, ופנתה אליו בבקשה לדעת מדוע הוכרזה ההפגנה כבלתי חוקית. בית הדין לא קיבל את טענת ההגנה של נצ"מ בכר אשר טען כי סטר לה לאחר שתקפה אותו, וקבע כי עדותה של מייסא מהימנה ואמינה. בימים אלה נודע לנו כי ניצב בכר הגיש ערעור.

9. הרשעת סא"ל שלום אייזנר: בעקבות תלונה שהגשנו, הוגש נגד סא"ל אייזנר כתב אישום, בו יוחסו לו עבירות של "חריגה מסמכות" ו"התנהגות שאינה הולמת". במסגרת הדיון, החליט בית הדין הצבאי המיוחד בקריה לקבל את הסדר הטיעון, שלאורו הנאשם הורשע בעבירה של התנהגות שאינה הולמת, נגזרו עליו עבודות שירות למשך חודשיים עם מאסר על תנאי ושיפרוש מהצבא בגיל הפרישה המינימאלי. בעקבות התקרית והתלונות שנשלחו מטעמנו, הודח אייזנר מתפקידו, בוטל מינויו לסגן מפקד בה"ד בית ספר לקצינים וכן הוא הודח מתפקידים פיקודיים למשך שנתיים. בד בבד, עמדנו על זכויותיהם של המתלוננים, לפי רוחו של חוק זכויות נפגעי עבירה אשר אינו חל באופן ישיר על חוק השיפוט הצבאי ומנגנוני הצבא, והצלחנו להביא שאחד המתלוננים יעיד בנוגע להסדר הטיעון בפני ביה"ד הצבאי המיוחד בקריה. לפני מתן גזר הדין, תיאר נפגע העבירה את הכאב הפיזי והמצוקה הנפשית והכלכלית שנקלע אליהם כתוצאה מתקיפתו על-ידי סא"ל אייזנר ואחרים.

10. המחלקה לחקירות שוטרים הגישה כתבי אישום נגד שני שוטרי משמר הגבול אשר תקפו עובר אורח בעיר העתיקה בירושלים. הוועד הגיש תלונה בשמו, וליווה את הקרבן במהלך חקירת מח"ש. הליווי והמעקב הניבו הגשת כתבי אישום נגד השוטרים. המחלקה המשפטית ממשיכה לעקוב אחר התנהלות ההליך הפלילי. נכון לכתיבת שורות אלו, טרם החל שלב ההוכחות בהליך.

11. פרקליטות פלילית במחוז צפון הגישה כתב אישום נגד סוהר אשר הטיח ראש של אסיר בקיר וגרם לו לשבר בארובת העין. גם במקרה זה, הוועד גילה אודות הגשת כתב האישום, בזכות מעקב משפטי צמוד וליווי קרבן העבירה.

הישגים עקרוניים ושינויי מדיניות במאבק בחסינות א/נשי כוחות הביטחון

12. דוח וועדת טירקל: חלקו השני של הדוח התפרסם בחודש פברואר ועסק ב"הבדיקה והחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה על פי המשפט הבינלאומי". בעקבות עדותינו בפניה, הוועדה קיבלה את המלצותינו העיקריות, לא קיבלה את הסברי נציג היועמ"ש וראש השב"כ בנושא אופן בדיקת התלונות והמליצה, גם היא, על העברת בדיקת התלונות מהשב"כ למשרד המשפטים ועל תיעוד ויזואלי של הקורה בחדרי החקירות של השב"כ.

13. הגברת עצמאות מנגנוני בדיקת תלונות המעלות חשד לשימוש בעינויים בידי חוקרי שב"כ: מאבקנו המשפטי והציבורי שהחל בשנת 2008 ותקף את אופן בדיקת התלונות על ידי המבת"ן – עובד שב"כ האמון על בירור תלונות המוגשות נגד חוקרי שב"כ אחרים החשודים בעינויים. כזכור, באוגוסט 2012 פסל בג"צ החסינות (בג"צ 1265/11) את מנגנון הבדיקה הקיים בהיותו נגוע בניגוד עניינים. מאז אנו עוקבים אחר הקמת מנגנון בדיקה חלופי במשרד המשפטים, הן באמצעות עתירות נוספות לבג"צ והן בכלים ציבוריים ובינלאומיים. ביוני 2013 נתבשרנו כי אל"מ במיל' עו"ד ז'אנה מודזגברישוילי נבחרה לשמש בתפקיד ראשת המבת"ן. נפגשו עם ראשת המבת"ן הנכנסת ביום 10.12.13 ושטחנו בפניה את השגותיהם לגבי מנגנון הבדיקה הקיים, הלוקה בניגוד עניינים, חוסר עצמאות, חוסר שקיפות, חוסר מקצועיות ואיטיות; בכך גם מפרה מדינת ישראל את התחייבויותיה מכוח המשפט הבינלאומי ההומאניטארי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי. בפגישה נמסר לנו כי היא עודנה לומדת את תפקידה ומנגנון הבדיקות הישן עדיין בודק את התלונות. השנה תוקדש לבחינת אופני פעולת היחידה החדשה.

14. הגברת השקיפות בעזרת ערעור על החלטות אי-חקירה פלילית: המלצת בית המשפט העליון בעתירה שהגשנו, הובילה את היועמ"ש לעגן את הזכות להגיש ערעורים על החלטותיו לסגור תלונות נגד חוקרי שב"כ – אפשרות אותה הוא מנע באופן גורף עד עתירה זו. מאז דצמבר 2012 הוגשו 21 עררים נגד החלטות הממונה על המבת"ן לגנוז תלונות כנגד חוקרי שב"כ החשודים בעינויים, כולם תלויים ועומדים למרות שחלף למעלה מכפל הזמן המקסימאלי בחוק להכרעה בהם. ערר שהוגש בהמלצת בג"צ בפברואר 2012 נגנז ביולי 2013 בעקבות עתירה לבג"צ נגד השיהוי הבלתי סביר בטיפול בערר (בג"צ 7273/12). ההחלטה לגנוז את הערר קבעה כי ככל שתשונה המדיניות המונעת עיון ולו במקצת חומרי הבדיקה בטרם יוגש הערר, יוכל העותר לבקש עיון מחדש בהחלטה.   

15. הגברת השקיפות בעזרת קביעת נוהלי בדיקת ועיון במסמכי בדיקת תלונות: במסגרת הדיון בעתירתה של אישה פלסטינית (בג"צ 1494/12) שונתה המדיניות שלא אפשרה עיון בחומרי הבדיקה של המבת"ן בטרם יחליט ב"כ על הגשת ערר ליועמ"ש. תגובת המדינה מיום 17.9.13 קבעה שככלל, תינתן זכות עיון בחומרי בדיקה מצונזרים, ללא זכות העתקה. עם זאת, באופן תקדימי בפועל ב"כ בוועד עיינה בחומרי בדיקה מצונזרים, ואף ניתנה לה זכות להעתיק מקצת החומרים. ב"כ המדינה הצהיר בדיון בדצמבר 2013 כי אכן מדובר בשינוי מדיניות ולא במקרה חריג. למרות זאת, מאז התקבל אישור לעיין בתיק אחד נוסף, וזאת בלי לאפשר את העתקת החומר. עיון בחומרי בדיקה שאין לצידו זכות להעתיק מסכל את מטרת העיון. יש לציין כי באפריל 2014 צפוי להתקיים דיון בעתירה שעניינה זכות העיון וההעתקה של חומר בדיקת תלונות (בג"צ 7273/12).

מאבק בחסינות בעזרת מידע פורנזי

16. פרוטוקול איסטנבול: השנה הוקדשה תשומת לב רבה להכנסת "פרוטוקול איסטנבול" למרחב הציבורי בישראל. למשל, אחר חודשים של דיונים והתלבטויות, ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) הסכימה להעלות לאתר שלה את תרגום הפרוטוקול לעברית. וכן לתכנן כנס משותף עם הוועד. בתחילת שנת 2014 הר"י תארח את הוועד ליום עיון משותף בנושא פרוטוקול איסטנבול אליו יוזמנו רופאים, בפרט מנהלי מחלקות, ומשפטנים, בפרט אלה הבאים במגע עם אוכלוסיות בסיכון (פליטים ואסירים).

17. השתלמויות פורנזיות: במסגרת הפרויקט המשיכו 17 הרופאים והפסיכולוגים, חברי קבוצת ההכשרה הפורנזית, להיפגש וללמוד זה ומזה ומהמדריכים החיצוניים. הפגישות נערכו למשך שלושה ימים רצופים בנווה שלום ובימי שבת בירושלים. בין הנושאים שנדונו – תיאורי מקרה, שיתוף הפעולה בין אנשי רפואה ועורכי הדין, והתמודדות עם הערכות בכלא.

18. הערכות פורנזיות: במהלך השנה הוועד הצליח להגיש דוחות פורנזיים שנערכו על ידי רופאים ופסיכולוגיים לא-ממשלתיים בחלק מהתלונות, העררים והעתירות. מידע עצמאי זה מוסיף משקל לעדויות הקורבנות – משקל שיכול להכריע את הכף כאשר בדיקת התלונות היו מילה של נחקר כנגד מילה של חוקר והעדפת יחידת הבדיקה הייתה להעדיף את מילת החוקר. במהלך השנה נערכו 9 הערכות לקרבנות עינויים, מתוכן 3 הערכות במתקני כליאה. 2 פליטים אפריקאים ועציר פלסטיני שוחררו ממעצר בזכות אותן הערכות.

פרויקט נשים פלסטיניות

19. ביקורים: בוצעו 42 ביקורים לאסירות משוחררות ו-31 ביקורים לאסירות בבתי סוהר. ביקורים אלה נועדו לשמור של קשר עם המתלוננות ולקדם את הפעילות המשפטית בעניינן בשלביה השונים – הגשת תלונה, זימון למתן עדות, הגשת ערר, והגשת עתירה. המשכנו בעבודה ב-14 תיקים קיימים, ופתחנו 9 תיקים חדשים. באופן כללי, ניתן לומר שפרוייקט הנשים הראה את הקושי שבטיפול בהפרות זכויות אדם במנותק מההקשר החברתי הרחב יותר. הסד החברתי, הכלכלי והפוליטי שבו נתונות רבות המתלוננות השפיע רבות על הפעילות המשפטית, וחייב את נשות הפרוייקט לפתח כלים שונים לקידום ההליכים המשפטיים.

20. מחקר ופרסום לגבי זכויות נשים במעצר ומאסר: כסיכום לשלוש שנות מעקב אחרי תנאי הכליאה של אסירות פלסטיניות, נכתב מחקר המשווה בין התנאים הנהוגים כיום ובין נהלי השב"ס והתנאים הבינלאומיים המינימליים. מחקר זה הביא להתעניינות מצד חברות בוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה, שממשיכות לעקוב אחר הנושא ולדרוש תשובות מהשר לביטחון פנים. המחקר פורסם בחודש יוני תחת הכותרת "מעדותה של אסירה פלסטינית" וזכה להדים נרחבים בתקשורת הפלסטינית.

21. סמינרים לנשים פלסטיניות בנושאי זכויותיהן במעצר ומאסר: במסגרת הכנת המחקר, נערכו מפגשים בנושאי זכויות נשים בעת מעצר ומאסר והוצגה טיוטת הדו"ח בפני יותר מ-100 אסירות משוחררות ובנות משפחה של אסירים.

22. מחקר בנות משפחה: 36 נשים מחברון, שבניהן נעצרו, השתתפו במחקר של הוועד שבדק את אופן המעצר ואם נשמרו זכויותיהן של בנות המשפחה במהלך המעצר, החקירה והמאסר. המחקר, שנערך בסיוע ובהדרכה של פסיכולוגית מומחית לטראומה, בדק גם את קיומה של טראומה משנית ו/או ראשונית בקרב המשתתפות. המחקר יפורסם בכתב עת מחקרי בשנה הקרובה.

פעילות חינוכית – קולנוע וזכויות אדם

23. פעילות עם תלמידי תיכון: ב-12  בתי ספר בירושלים ובסביבתה התקיימו סדרות של כ-3-4 מפגשים בשנה עם תלמידי כיתות ז'-י"ב. הפעילות כללה צפייה בסרט ולאחריו דיון בסוגיות העולות מתוכו בדגש על הפרת זכויות האדם כפי שהיא עולה מהסרט וקישור של תכני הסרט לחיינו. שיתוף פעולה ממשיך עם בתי ספר שהוועד עבד עמם בשנים קודמות וכן עם מספר בתי ספר חדשים – סה"כ התקיימו 56 פעילויות עם 83 קבוצות (מספר כיתות באותו בית ספר) בהם השתתפו 1,854 תלמידים.

24. פעילות עם צוותי מורים: התקיימו 3 הכשרות עבור צוות המורים בבתי ספר תיכוניים. נפגשנו עם 30 מורים לאחר שאלו צפו בסרט אותו בחרו עבור פעילות חינוכית. בסופה של ההשתלמות המורים קיבלו מערך שיעור מובנה אותו העבירו לתלמידיהם. המשוב שקיבלנו מהמורים/ות היה שההשתלמות הייתה מעוררת השראה ועזרה להם לגבש פעילות חינוכית. בשנת 2014 נקיים מפגשים נוספים כאלו.

25. פעילות עם אסירים: במהלך חודש אוקטובר החלה סדרה של 12 מפגשים עם קבוצת אסירים באגף החינוך של כלא מעשיהו. היו אלה מפגשים ארוכים בהם התקיימו דיונים מעמיקים בסוגיות של  זכויות האדם, הנושאים החברתיים העולים מתוך הסרטים השונים והמגוונים וכן רכישת כלים לשכלול הצפייה הביקורתית בטקסטים הקולנועיים. הנושא שקישר בין הסרטים היה ה"מסע" – השינוי שעוברות הדמויות בסרטים, וההזדהות עם השינוי של הדמויות. נושא האחריות האישית על מעשינו ועל השפעתנו על החברה מסביבנו.

26. פעילות עם מסגרות לא פורמליות: המשכנו בפעילות שוטפת עם מסגרות חינוך בלתי-פורמאליות ומסגרות סטודנטיאליות. קיימנו 32 מפגשים חד-פעמיים או חוזרים בתנועות נוער, במכינות קדם צבאיות ועוד בהן לקחו חלק 360 משתתפים. בפברואר 2014 יתחיל שיתוף פעולה עם מכינת בינ"ה בתל אביב שיכלול 11 מפגשים עם קבוצה, ולמעשה "קולנוע וזכויות אדם" יהווה קורס קבוע במערכת שעות של המכינה לסמסטר ב'.

פעילות מרחב ציבורי שוטפת

27. הוועד יזם ומקדם פורום מקומי של ארגונים התומכים בקידום הנושא של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) במרחב הציבורי בישראל. במהלך 2014 הוועד יוציא לאור חוברת מידע אודות בית הדין.

 28. הוועד יזם והשתתף בחמישה אירועים פומביים בנושא עינויים: בינואר קיימנו ערב עם בוגרי מכינת אדרת; בפברואר קיימנו אירוע בסינמטק ירושלים בו הוקרן הסרט "שומרי הסף" והתקיים דיון סביבו; במאי השתתפנו ב"אינתיפאדת תרבות" בסינמטק תל אביב; בספטמבר השתתפנו ב"פסטיבל אקטיביזם אורבני" בבאר שבע; ובדצמבר השתתפנו בשבוע החינוך הפוליטי של "סמינר הקיבוצים" בתל אביב.

פעילות בינלאומית שוטפת

29. רשתות בינלאומיות: במהלך השנה השתתפנו בפעילויות סינגור של רשתות וקואליציות בינלאומיות שונות (למשל: EMHRN ,CICC ,FIDH ,OMCT) בבריסל, ברלין, ורשה, פריז, קופנהגן ורומא.

30. דוחות: הוועד שלח את הערותיו ומסקנותיו להערכה התקופתית האוניברסלית (Universal (Periodic Review (UPR) של זכויות האדם של כלל המדינות החברות באו"ם המנוהלת על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם. כמו כן, לדוח השנתי של OHCHR שהוצג על ידי נציב זכויות האדם למועצת זכויות האדם לגבי המצב בפלסטין. כך גם, יחדיו עם רופאים לזכויות אדם – ישראל, עדאלה ואל-מיזאן לדוח ההתקדמות הארצית של ישראל לשנת 2013 של מדיניות השכנות האירופאית ((2013 European Neighbourhood Policy (ENP) Country Progress Report on Israel.

31. כנסים ואירועים בינלאומיים: נציגי הוועד השתתפו בכנסים בבריסל (15th NGO Forum on Human Rights), בהאג ((Speak Truth to Power וברומא (Advocacy Strategy workshop on Accountability).

32. נוצרו קשרים חדשים עם ארגוני זכויות אדם באירופה (טורקיה ודנמרק) שאפשרו פיתוח כיווני פעילות חדשניים ומעניינים כמו גם גיוס כספים ממקורות חדשים לפעילות עכשווית ועתידית.

תקציב 2013

33. תקציב של כ-3,100,000 ₪ איפשר את הפעילות של הוועד בשנה זו. במהלך השנה צומצמו מספר מישרות, השימוש בדובר חיצוני הופסק ופעולת הדוברות בוצעה באמצעות חברות וחברי הצוות.

נשמח עם רשימת ההישגים לשנת 2014 תהיה מרשימה יותר ונשמח אם תצטרפ/י לשוחרי הוועד. 


 

להצטרפות כשוחר/ת הוועד לחץ/י כאן

   

 


פרסומי הוועד

דוח יוני 2013 : מעדותה של אסירה פלסטינית

   

פעילות ציבורית

הזמנה לפסטיבל אמנות ואקטיביזם בו השתתפנו

ויענונו: אירוע שארגן הוועד בסינמטק תל אביב במסגרת 

   

בג"צ 2268/13 פלוני נ' היועמ"ש:

על מנת לחזור ולהיזכר במה הוועד עושה ומדוע, נפרט חלק מה שעבר עליו: מניעת שינה – במשך 5 ימים הוא נחקר באופן אינטנסיבי, כאשר כפו עליו מספר מקלחות כדי לשמור על ערנותו, וכן דפקו על השולחנות והרעישו על מנת למנוע ממנו שינה. בזמן חקירתו נמנעה גישתו לשירותים עד שהתרוקן במכנסיו. במהלך החקירה נעשה שימוש בקללות, רמיזות מיניות נגד אשתו ואיומים לעצור אותה ולחקור אותה, כפי שייראה להם, ולאסור עליו כל מפגש עם בני משפחתו לאורך ימי חייו. הם איימו כי לא יצא מהחקירה אלא אם יודה או ימות. בנוסף נעשה שימוש מחזורי בעינויים בתנוחת כריעת צפרדע, וכן בשיטת הטלטולים. נעשה שימוש בחוקרת כדי להשפילו מינית באופן מילולי. בין החקירות הוא הוחזק  בתנאי כליאה מחפירים.  מחומרי החקירה שהועברו לעיון סנגורו עלה שבמהלך חקירתו נעשה שימוש ב"אמצעים מיוחדים" ובכללם "מספר כריעות מלאות", "מספר הרמות ידיים לאחור", "מספר העמדות" ו"מספר ברכיות".

קישור לסרט מהאירוע של נצ"מ קובי בכר

 

קישור לסרט מהאירוע של סא"ל שלום אייזנר


Click here to unsubscribe

נשלח באמצעות inwise - מערכת לדיוור אלקטרוני ודפי נחיתה