| אנו שמחים לבשר על התמזגות משרד עורכי הדין שטרנברג ושות' עם קבוצת איתן- מהולל החל מאוקטובר 2009. לאור המיזוג, בחרנו ליעד גליון זה לעדכונים בתחום משפט העבודה. |
| | חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009-2010 ) התשס"ט 2009 | |  | | מאת עו"ד אייל שטרנברג ועו"ד מורן פטאל |
| | הרינו להביא לידיעתכם כי ביום 23.7.09 פורסם חוק ההתיעלות הכלכלית לשנים 2009-2010 אשר במסגרתו תוקנו, בין היתר, מספר חוקים בתחום משפט העבודה, מס הכנסה וביטוח לאומי, שהוראותיהם והסנקציות בגינן בעלי משמעות רבה והן חלות על כלל העובדים והמעבידים במשק.
תחילתו של חוק זה ביום 15.7.2009, אלא אם כן נקבע בו אחרת.
בשל חשיבותם המיוחדת של קבוצת חוקים אלו, מצאנו לנכון להביא בפניכם תמצית קצרה של השינויים בהוראות החוקים הללו. נציין, כי האמור להלן אינו מהווה תחליף להתייעצות ולחוות דעת משפטית בנושאים ספציפיים.
| להלן עיקרי החוק:
| - תיקון חוק בית הדין לעבודה התשכ"ט-1969 (להלן- חוק בית הדין לעבודה)
התיקון מרחיב את סמכויותיו של בית הדין כך שתובענות במסגרת יחסי עבודה, שעילתן בפרסום לשון הרע כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 ואשר הגיש מעביד או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, או שהגיש עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעביד או נושא משרה אצלו- ידונו מכאן ואילך, בבית הדין לעבודה.
המשמעות היא כי עובד שפוטר יוכל, בנוסף לסעדים אחרים, לתבוע גם פגיעה בגין לשון הרע שנגרמה לו לכאורה ולא יצטרך, כבעבר, לפצל את תביעתו לערכאה אזרחית. הדבר" מקל" על עובדים באופן משמעותי בהגשת תביעות בנושא זה ולפיכך מוצע, לנקוט משנה זהירות בהליכי סיום עבודה, לרבות הקפדה על נוסח מכתב הפיטורים, הודעה ללקוחות, עובדים וספקים על סיום העבודה וכיו"ב.
| - תיקון חוק דמי מחלה התשל"ו - 1967 (להלן- חוק דמי מחלה)
על פי התיקון מעביד לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה, כל עוד העובד זכאי לנצל את התקופה הצבורה לו לדמי מחלה וזאת עד לתקופת הזכאות המקסימאלית לפי חוק דמי מחלה.
תיקון זה לא יחול באחד משני המצבים הבאים:
- כאשר ניתנה לעובד הודעה מוקדמת לפיטוריו כמשמעותה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א- 2001 בטרם נעדר העובד מעבודתו עקב מחלתו.
- מקום העבודה של העובד פסק מלפעול או כשהמעביד הוכרז כפושט רגל או כאשר המעביד הוא תאגיד- ניתן בעניינו צו פירוק.
התיקון מוחל גם על עובד שעניין תשלום לתקופת מחלה מוסדר לגביו על פי הסכם קיבוצי.
בדברי ההסבר להצעת החוק צוין עוד כי אין בתיקון המוצע לכשעצמו כדי להשליך על המועד לעריכת שימוע לעובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה לגביי כוונת המעביד לפטרו, או כדי לקבוע את המועד שמותר למעביד להודיע על כוונתו לפטר את עובדו. יחד עם זאת, התיקון, יוצר לכאורה, בעיה במקרה בו עובד מודיע על מחלה בפרק הזמן שלאחר הזמנתו לשימוע ולפני קבלת מכתב הפיטורים.
- תיקון חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח 1988 (להלן- חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג)
על פי התיקון, עובד שעבד לפחות שנה אחת אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, ושבן זוגו חלה במחלה ממארת, יהיה זכאי לזקוף עד 60 ימי היעדרות בשנה על חשבון ימי המחלה שנצברו לו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו.
| - תיקון חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) התשנ"ג 1993 )להלן- חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)
בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) בסעיף 1א כבר קבועה זכותו של עובד שעבד לפחות שנה אחת אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, ושילדו חלה במחלה ממארת, לזקוף עד 30 ימי היעדרות בשנה על חשבון ימי המחלה שנצברו לו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו ובמידה ובן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו זו או שהעובד הוא הורה יחיד או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 60 ימי היעדרות בשנה.
על פי התיקון, יוגדל מספר הימים אותם רשאי העובד לזקוף כאמור כך שבמקום" 30 ימים" יבואו "90 ימים" ובמקום "60 ימים" יבואו "110 ימים".
| - תיקון חוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז- 1957 (להלן- חוק ההסכמים הקיבוציים)
כידוע, על פי חוק ההסכמים הקיבוציים רשאי בית הדין לעבודה להעניק סעדים לעובד בשל הפרת הוראות החוק העוסקות בין היתר, בזכותו של נציג ארגון עובדים להיכנס למקום עבודה שבו מועסק עובד, לשם קידום הזכות לפעילות או לחברות בוועד עובדים או בארגון עובדים ולשם קידום עניני עובדים וכן בזכותו של עובד כי מעבידו לא יפטרו, לא ירע את תנאי עבודתו ולא יימנע מקבלתו לעבודה בשל חברותו או פעילותו בארגון עובדים, פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים, הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים, חברותו בוועד עובדים או פעילותו בוועד עובדים בפועל במסגרת ארגון עובדים או פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.
כלומר הוראות החוק העוסקות בעיגון זכותו של עובד לפעול למען התארגנות העובדים בוועד עובדים ובארגון עובדים, חברות באותן התארגנויות ופעילות במסגרתן.
הסעיף העוסק בסעדים בשל הפרת הוראות אלו תוקן וזאת על מנת להגביר את האכיפה של סעיפים אלה.
בהתאם לחוק, ינקטו עונשים פליליים כנגד מעביד הנמנע מלקבל אדם לעבודה, המרע את תנאי עבודתו של עובד או המפטרו בשל חברותו בארגון עובדים או בוועד עובדים או בשל הימנעות העובד מלהיות חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים. על מנת להגביר את האכיפה נקבע, כי עובד יהיה זכאי לסעד של פיצויים, שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 50,000 ש"ח ובמקרים מיוחדים בסכום שלא יעלה על 200,000 ש"ח. סעד זה יתווסף לסעדים אזרחיים העומדים לרשות העובד.
בנוסף, תקופת ההתיישנות בשל הפרת ההוראות האמורות בחוק ההסכמים הקיבוציים מ-12 חודשים הוארכה והועמדה על שלוש שנים ממועד יצירת עילת התביעה.
| - חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו- 1996 (להלן- חוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם)–מועד כניסה לתוקף 1.1.2010
התיקון קבע כי חובות הרישוי החלות כיום על קבלן כוח אדם, יחולו גם על קבלן שירות בתחומי העבודה של שמירה, אבטחה וניקיון, בשינוים המחויבים וזאת על מנת לחזק את הפיקוח על קבלני השירות כדי לשמור על זכויותיהם של עובדים חלשים במשק.
"קבלן שירות" מוגדר כמי שעיסוקו במתן שירות בתחומים האמורים באמצעות עובדיו לפיכך ההגדרה אינה כוללת קבלנים עצמאיים בתחומים האמורים.
לפיכך מוצע, שעה שמתקשרים עם נותני שירותים בתחומי השמירה, האבטחה והניקיון לוודא כי הם בעלי רישיון בדומה לרישיון קבלן כוח אדם, ולהתנות זאת במסגרת הסכם ההתקשרות עימם.
|
- תיקון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח 1988 (להלן- חוק שוויון הזדמנויות בעבודה)
תקופת ההתיישנות בשל הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה הוארכה משנה לשלוש שנים.
| - נחזור ונזכיר, כי שינויים אלו בלתי מבוטלים, באופן בו כל מעביד יושפע מהם באופן זה או אחר. לפיכך קיימת חשיבות רבה להערכות מקדימה ובפרט הבנתם לעומק של אותם שינויים, כך שתוכלו להיערך אליהם מבעוד מועד ולתכנן את צעדיכם בהתאם.
| - אין ספק כי שינוי חקיקתי כה נרחב מצריך היערכות מקדימה ויסודית לכל יחיד ו/או בעל עסק, המבקש להימנע מסכסוכים משפטיים בבתי הדין לעבודה.
| - מכל מקום יודגש, כי האמור בגיליון זה אינו ממצה את הסוגיה שבנדון עד תום ואינו נועד לשמש תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית.
|
|
|
| | | | | הערה: הנושאים הכלולים בידיעון זה תוארו בתמציתיות לצורך מתן מידע כללי בלבד, ואין לראות בהם משום חוות דעת או ייעוץ משפטי. |
|
|
