#ClickIfCantSeeLong#



PIAAC סקר כישורים ומיומנויות 2013 

המאה ה-21 והמהפכה הטכנולוגית שינתה באופן מהותי את אופי הכישורים הבסיסיים הנדרשים על מנת להשתתף באופן מוצלח בחיי הכלכלה והחברה כיום, אם בהיבט התעסוקתי מקצועי או האישי חברתי. ב-2011 החל ה-OECD את העבודה על גיבוש וניסוח אסטרטגית הכישורים אשר המלצותיה יתבססו ברובן על ממצאי סקר ה-PIAAC. הסקר בוחן כישורים ומיומנויות בקרב בוגרים בין הגילאים 65-15 (בשנים בהן הם למעשה חלק מכוח העבודה) ומתמקד בכישורי מפתח הנדרשים לאנשים בעידן המידע - אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית וכישורים הנדרשים לפתרון בעיות בסביבה טכנולוגית. 

מטרת הסקר לנתח כיצד מבוגרים מפתחים ומשמרים כישורים, באיזה אופן הם משתמשים בהם ומהם היתרונות שמעניקים כישורים אלו. כל זאת נבחן בהקשרים חברתיים ומקצועיים ונמדדת ההשפעה על התעסוקה, הבריאות, ההכנסה והמעורבות החברתית והאזרחית של הפרט.  

ממצאי הסבב הראשון של PIAAC שהקיף 24 מדינות (בניהן רוסיה וקפריסין) ו-166,000 נסקרים הושקו ב-8.10.13. הנתונים נאספו במשך שנתיים (2011-2012), נותחו ועובדו על ידי אגף חינוך והאגף לתעסוקה ורווחה. ישראל תשתתף בסבב הבא שממצאיו יתפרסמו ב-2016. הפרויקט מנוהל על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושלב הפיילוט שלו הסתיים בחודש יולי 2013. הסקר עצמו צפוי לצאת לדרך בחודש אפריל 2014 ויימשך כשמונה חודשים. 


ניתוח ממצאי הסקר


1. לכישורים השפעה משמעותית על איכות ורמת החיים של הפרט. אדם בעל כישורים ומיומנויות גבוהים יותר נהנה מרמת הכנסה והשכלה גבוהות יותר ואף בריאות טובה יותר. אדם זה יפגין אמון רב יותר במנגנוני השלטון והשתתפותו בחיים האזרחים במדינה תהייה רחבה יותר. 

2. אי שוויון בכישורים תואם ברוב המקרים לחוסר שוויון בהכנסות ( ללא קשר ליחס הסיבתי). ללא הכישורים הנכונים הנדרשים בעידן המידע, עלול הפרט להישאר מאחור ולהקטין את סיכוייו למצוא עבודה, להתקדם בתפקיד וברמת השכר ולהמשיך בלימודים לאורך החיים. בעלי הכנסה נמוכה ו/או המחזיקים במשרות הדורשות כישורים נמוכים, לא נהנים משוויון הזדמנויות בגישה ללימודי המשך או הכשרות מקצועיות מתקדמות. 

בטבלה הבאה מומחש הקשר שבין יכולות קריאה לפריון בעבודה:

 


3. הכישורים החשובים ביותר – עיבוד נתונים. ביפן ופינלנד, אשר זכו לציונים הממוצעים הגבוהים ביותר, נרשם אחוז גבוה יחסית (כ-20%) של אנשים ברמת כישורים 4 ו-5 המסוגלים לנתח מידע מורכב ולבצע פעולות חישוב ארוכות. אנשים אלו מציגים יכולות עבודה עם מחשב ומשתלבים בצורה טובה יותר בעולם הדיגיטלי המקצועי והאישי. 

4. כישורים ורקע חברתי. במדינות מסוימות (אנגליה, גרמניה, איטליה, פולין וארה"ב) ניכרה השפעה מהותית של הרקע החברתי על כישורי אוריינות קריאה. במדינות אלו, ילדים להורים בעלי השכלה נמוכה הציגו יכולת קריאה נמוכה באופן משמעותי מאלו שנולדו להורים בעלי השכלה גבוהה יותר. עם זאת, מדינות אחרות (אוסטרליה, יפן, הולנד, שוודיה ונורבגיה) הוכיחו כי אין זה הכרח והן מציגות ממוצע גבוה באוריינות קריאה לצד הוגנות חברתית. מדיניות שמטרתה שיפור הנגישות לחינוך איכותי בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות, עשויה להביא לתוצאות אלו. דוגמה מעניינת להבדלים בין כישוריי דור ההורים לאלו של הצעירים היא קוריאה, בה נרשם פער משמעותי בין כישורי אוריינות קריאה של שכבת הגיל הצעירה 16-24 ואלו של שכבת הגיל המבוגרת 55-65. הציון של הצעירים גבוה ב-13 נקודות מממוצע הקטגוריה הגילאית של כלל המדינות המשתתפות (293 לעומת 280) בעוד שציון המבוגרים נמוך ב-11 נקודות מהציון הממוצע של קטגוריה זו (244 לעומת 255). השיפור הוא תוצר של מכלול משתנים כלכליים וחברתיים, הרכב האוכלוסייה, קצב צמיחה ועוד, אולם גם מדיניות וסדר עדיפויות ששם דגש על חינוך והכשרה.


5. הצלחה מקורה ברכישת כישורים מחוץ למסגרות פורמליות. אם בקורסים והכשרות במקום העבודה, פיתוח כישורים אישיים או במסגרת המשפחה, הצלחתו של הפרט תלויה היום ביכולתו לפתח ולשמר כישוריו, בעיקר אלו הנדרשים לעיבוד מידע ופתרון בעיות. 

ברוב המדינות, פרט לנורבגיה, הסבירות שאדם בעל רמת כישורים נמוכה ימשיך בלימודים לאורך החיים, קטנה באופן משמעותי מהסבירות שאדם בעל רמת כישורים גבוהה ימשיך לפתח ולשפר את כישוריו. עובדים ברמת כישורים 4 או 5 יהנו פי שתיים מהאפשרות לצאת להשתתף בהכשרות מקצועיות ולימודים מתקדמים מאשר עמיתיהם ברמת כישורים 1. עובדה זו מנציחה ואף מעמיקה את הפערים ביכולת ההשתכרות וההעסקה של הפרט. 

החדשות הטובות הן כי אנשים המעורבים בפעילות הקשורה לאוריינות קריאה, מתמטית או טכנולוגית מחוץ לשעות העבודה, הציגו רמת כישורים גבוהה בכל המדדים. לכן גם אם מקום העבודה לא מאפשר פיתוח כישורים, מסגרות בלתי פורמליות יכולות בהחלט לשמש אלטרנטיבה טובה לכך. 


עוד מהנתונים אפשר למצוא כאן

ניתוח ע"פ מדינות זמין כאן


המלצות מדיניות 


הממצאים המצביעים על השפעה ברורה של רמת הכישורים השונים על מצבו הכלכלי והאישי של הפרט, תקפים גם ברמת המדינה. מדינות בהן אוכלוסיות בעלות רמת כישורים גבוהה רושמות הכנסה גבוהה לנפש, תפוקה גבוהה, כושר תחרות טוב יותר ופערים חברתיים נמוכים. 

קיימת ידיעה ברורה והצדקה כלכלית לשיפור רמת הכישורים אשר יביא לשיפור התפוקה של העובד, ליכולת הקידום והניוד שלו ובכך יביא יותר תועלת לעצמו, למעסיק שלו כמו גם לחברה שבה הוא חי ולכלכלה בכלל. חשוב לשתף בתהליך בניית אסטרטגית כישורים וניסוח מדיניות, את כל השחקנים הרלוונטיים - ארגוני עובדים, מעסיקים, סקטור פרטי וציבורי.

יש לפתח ולחזק את הקשרים בין עולם הלמידה ועולם העבודה. הכשרה במקום העבודה מחזקת את המחויבות בין העובד למעסיק ולהיפך ומאפשרת מעבר חלק יותר משלב הלימוד במוסדות ההשכלה לעולם העבודה המעשי.

על המדינה לתמוך ולקדם הכשרות בקרב אוכלוסיות מוחלשות או עבור עסקים בינוניים/קטנים המתקשים למצוא מקורות מימון וסיוע להכשרת עובדים. יעודד גיוס עובדים חדשים ואף הרחבת הפעילות של עסקים אלו.

להתחיל את ההשקעה בחינוך כבר בגילאים הצעירים, חינוך לגיל הרך ובביה"ס היסודי. במקביל לעודד למידה לאורך החיים שתחזק  ותשמר כישורים, הן במקום העבודה או מחוצה לו. לאפשר לעובדים לשלב בין לימודים בחייהם המקצועיים והאישיים, אם באמצעות שעות עבודה גמישות, נגישות לקורסים ותוכניות מקצועיות או לימודים אונליין. 

#LongUnsubscribe#