#ClickIfCantSeeLong#

פרויקט STRI: אינדקס מגבלות הסחר בשירותים

עורך דין מגיש כתב טענות לבית המשפט; מורה בודק מבחנים בחשבון; נהג אוטובוס מסיע תלמידים; צוות טלויזיה מצלם כתבת חדשות; משרד רואי חשבון משיא עצה למשקיע זר. הסחר בשירותים הוא מרכזי וחיוני לכלכלה ולחברה המודרנית. למעשה, הוא מהווה כשני שלישים מסך התוצר המקומי הגולמי העולמי, אחראי למרבית מקומות העבודה בכלכלות מרכזיות ומייצר יותר מקומות עבודה חדשים מכל סקטור אחר.


לשירותים מקום חשוב בסחר העולמי, משום שכניסת ספקי שירותים זרים לשוק מקומי מביאה להגברת התחרות והפחתת מחירים, העברת ידע וטכנולוגיה וכך לשיפור בטיב הטובין המיוצרים באותה מדינה (כשהשירות משמש תשומת ביניים) או בטיב השירות של הספקים המקומיים המתחרים - ובשני המקרים לשיפור יכולת השחקנים המקומיים להתחרות בשווקים הבינלאומיים ולתמורה טובה יותר לצרכן. רק מתחילת שנות ה-90 מרבית השירותים הפכו להיות סחירים ומכאן שלסקטור זה יש פוטנציאל גידול משמעותי בשנים הקרובות. מדינת ישראל, הידועה בפריצת הדרך החדשנית שלה בתחומים שונים, היא בראש ובראשונה כלכלת שירותים, ושירותים מהווים יותר מ-60% מן התמ"ג שלה.


למרות הפוטנציאל החיובי שבפתיחת השוק לתחרות זרה, רגולציה מקומית חוסמת במקרים רבים כניסתם של ספקי שירותים זרים. רגולציה היא אמצעי חיוני להגנה על אינטרסים ציבוריים כגון איכות השירותים (קביעת מבחני הסמכה לעורכי דין למשל) או הגנה על תחרות (סמכות הטלת סנקציות כנגד קרטלים למשל), אך יכולה גם לשמש חסם לסחר. פרוייקט ה-STRI (Services Trade Restrictiveness Index), מדד מגבלות הסחר בשירותים, מבקש ליצור הבחנה זו ולתאר בכל מדינה ומדינה ולפי חלוקה לענפי שירותים מהי הרגולציה שלמעשה חוסמת סחר וכניסה לשוק של שחקנים זרים ומגבילה תחרות.


מדד מגבלות הסחר בשירותים

הפרויקט, שהעבודה עליו הושקה עוד בשנת 2010, מהווה כיום אחד מעבודות הדגל של ועדת הסחר ב-OECD. מתוך הכרה בחשיבות עידוד צמיחת הסחר בשירותים והסרת חסמים ברמה המקומית, ביקשו מדינות הארגון כלי עזר לשיפור המצב הקיים. הקושי המרכזי שזוהה היה היעדר המידע הסיסטמי על החסמים בכל מדינה ובכל ענף שירותים. מידע זה דרוש הן בידי מעצבי המדיניות בתוך המדינות, המבקשים לפתוח ענפי שירותים לתחרות וזקוקים לכלי הממפה את החסמים הקיימים והן בידי נציגי המדינות למשאים ומתנים להסכמי סחר בינלאומיים כדי שיוכלו להצביע על נקודות בעייתיות בשווקים של יתר הצדדים להסכם.

אלמנט חשוב הנותן תוקף משנה לפרוייקט הנ"ל הוא ה"בעלות" של המדינות על התרגיל האנליטי. בניגוד למחקר חיצוני אקדמי גרידא, המדינות לוקחות חלק פעיל בעיצוב רשימת האמצעים המגבילים, בניקוד שלהם והכי חשוב הן מאשרות את מילוי השאלונים כך שהמידע המופיע במאגר המידע של המדינה הוא מדוייק ואמין, ועבר את אישור הרגולטור המקומי. בצורה זו זוכה מאגר המידע הנרחב למעמד של מחקר עומק מהימן ביותר, ולכן הינו כלי חשוב למקבלי ההחלטות במדינות החברות.


מתודולוגיית העבודה: מאגרי מידע ומדדים

לפרויקט שני ראשים: מאגרי המידע והמדדים. בשלב הראשון ערך הארגון הליך היוועצות עם מומחים כדי ליצור רשימת אמצעים לכל ענף שירותים כדי שישמשו בסיס למאגר מידע רגולטורי על כל מדינה. אמצעי המדיניות בכל רשימות האמצעים קוטלגו לחמש קטגוריות כלליות:

1. הגבלות על בעלות זרה ותנאי כניסה אחרים;

2. הגבלות על תנועת אנשים;

3. אמצעים מפלים אחרים וסטנדרטים בינלאומיים;

4. חסמי תחרות ובעלות ציבורית;

5. שקיפות רגולטורית ודרישות מנהלתיות אחרות.

קטגוריות אלו מחולקות בתוך כל ענף שירותים לתתי קטגוריות (ולתתי תתי קטגוריות וכיו"ב) בהתאם לאמצעים המגבילים שנעשה בהם שימוש. חלק מהאמצעים שנבחנו משותפים לכל ענפי השירותים הנכללים בפרויקט (כגון בעלות זרה מותרת בתאגיד), אף שקיימת שונות במידת ההגבלה ביניהם, ואילו חלק אחר של האמצעים הינו ייחודי יותר לענף מסוים (רישיונות בשירותים מקצועיים למשל).


בשלב השני, ולאחר מיפוי הרגולציה במדינות השונות בכל ענף לפי רשימות האמצעים, משוקללת הרגולציה לתוך מדד בכל ענף המדרג את המדינות לפי רמת פתיחות השוק שלהן. המדדים מורכבים משיטת ניקוד בינארית של כל אמצעי וכן מרכיב הערכה המבוסס על אומדן מומחים. המדדים תוכננו באופן פשוט ככל הניתן, אך הלוקח בחשבון את מורכבות המדיניות בתחום הסחר בשירותים, את הקשרים בין אמצעי הרגולציה השונים ואת ההיררכיה בין האמצעים הקיים בחלק מהמקרים. 


הניקוד הניתן לכל אמצעי שנבחן תחת כל אחת מחמש הקטגוריות הוא 1 (מגביל) או 0 (לא מגביל) והמשקל הניתן לכל אמצעי הוא זהה בחישוב הכללי. עם זאת, על מנת להעניק משקל לשונות הקיימת בחשיבות כל קטגורית מדיניות בין ענפי השירותים השונים (הקטגוריה ״הגבלה על תנועת אנשים״ חשובה יותר למשל בענפי שירותים בהם הספקת השירות נעשית פנים אל פנים) חולקו בין חמש הקטגוריות בכל מגזר 100 נקודות בהתאם לחשיבותה היחסית של הקטגוריה באותו ענף, כפי שאמדו זאת מומחים. חריגים למשקל האחיד הניתן לכל אמצעי הם אמצעים בעלי משקל משתנה. כך למשל, האמצעי ״הגבלה על בעלות זרה״ חולק לארבעה חלקים: פחות מ-100% בעלות זרה מותרת; פחות מ50%; פחות מ-33%; 0% בעלות זרה מותרת. אם במדינה מסוימת בעלות זרה אינה מותרת כלל, האמצעי יקבל 4 נקודות, שכן כל ארבעת החלקים נענים בחיוב. דוגמאות נוספות לאמצעים מסוג זה שמשקלם בחישוב הכללים גדול יותר: הגבלה על משך שהיית עובדים ותקופת המתנה להנפקת ויזת עסקים.

אלמנט חשוב נוסף בשיטת הניקוד הוא תלותם של אמצעים באמצעים אחרים- היררכיה. כאשר בעלות זרה כלל אינה מותרת למשל, העובדה שאין הגבלות על חברות בדירקטוריון ממילא אינה משמעותית ואין בה כדי להצביע על מידה גבוהה יותר של ליברליזציה. במצבים של תלות מסוג זה, כל האמצעים הקשורים, אשר הופכים לא רלבנטיים, יקבלו ניקוד.


תכנית העבודה

עד כה הוחלט לכלול בפרויקט את ענפי השירותים הבאים: שירותי מחשוב, בניה, שירותים מקצועיים (ראיית חשבון, אדריכלות, הנדסה ומשפט), תקשורת (סלולר, טלפון נייח ואינטרנט), הפצה, אאודיויזואליים (קולנוע וטלוויזיה), לוגיסטיקה, תחבורה, ופיננסים (שירותים בנקאיים וביטוח). לאחר מיפוי הרגולציה בכל ענף על ידי המזכירות, מועבר מאגר המידע למדינות להליך בחינה על מנת לוודא שלא נפלו טעויות. 

בחלק מהענפים נסתיימה העבודה ובחלק אחר העבודה נמצאת בעיצומה. לעת עתה הפרויקט מקיף את 34 המדינות החברות ב-OECD וכן את רוסיה הנמצאת בתהליך הצטרפות לארגון. עבודת מיפוי הרגולציה בענפים השונים נעשית גם על חמש שותפות המפתח – Key Partners של הארגון, היינו: ברזיל, הודו, סין, אינדונזיה ודרום אפריקה, אף שמאחר וטרם הביעו את רצונן להיות מעורבות בפרויקט מאגרי המידע לא יועברו אליהן להליך בחינה. הצפי הוא כי מאגרי המידע והמדדים בכל הענפים יושקו באופן רשמי ויפורסמו לציבור הרחב בכנס השרים של הארגון בשנת 2014.

#LongUnsubscribe#