#clickIfCantSeeLong#

 

 

ברק אצילי

 מנהל השיווק בקלי הסדרים פנסיונים

 

קופות מרכזיות לפיצויים (קמ"פ) – האם הגיעו לסוף דרכן?

המשבר הפיננסי ב2008 חידד והדגיש למנהלי כספים בארץ את המשמעות הכספית של הירידה בערך העתודה לפיצויים והשפעתה על התוצאות העיסקיות של החברה. ככל שהחברה מוטת שרות ומרכיב השכר בהוצאותיה גדול יותר כך השפיעה הירידה בערך העתודה לפיצויים ( הצבירה בקופה) והצורך להשלים את החסר על הקטנת רווחיות החברה. במקביל מנהלי כספים שניהלו את הקופה המרכזית לפיצויים בעצמם או שהיו חשופים בקופה לאג"חים קונצרניים ומניות ספגו הפסדים משמעותיים שהשפיעו גם הם רווחיות החברה. נכון להיום מעסיקים רבים שואלים עצמם האם נכון להמשיך ולהחזיק בכספים שנצברו בקופה המרכזית ולהשקיע אנרגיה בניהולם וכמו כן האם ניתן להקטין את כל ההתחשבנות במרכיב הפיצויים בדוחות הכספיים הרבעונים והשנתיים.            השאלה רלוונטית יותר מתמיד בהקשר הכולל של הרפורמות שמוביל האוצר בשנים האחרונות. המפקח על הביטוח פועל נמרצות לחקיקה שתבטיח קצבה מספקת לפרישה בהתחשב בגידול בתוחלת החיים. מרכיב הפיצויים לפיכך יכול להוות נדבך נוסף בחסכון הפנסיוני והאוצר דואג בעקביות להפיכתו לחלק בלתי נפרד מהחיסכון הפנסיוני.

כמו כן כללי החשבונאות החדשים מטילים חובות אקטואריות חדשות, במאמר זה אתייחס למספר סוגיות כשאתרכז בניהול העתודה לפיצויים באמצעות קופת גמל מרכזית לפיצויים.

רפורמות 2008

קופת גמל מרכזית לפיצויים – סוף הדרך!

תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות הגמל) התשס"ה – 2005 (חוקי בכר) קבע שבשנים 2008 עד 2010 יוכל מעביד להפקיד לקופה מרכזית לפיצויים בעבור עובדים שעבדו אצלו עד שנת 2007. לעובדים שהצטרפו החל מינואר 2008 ההפרשה חייבת להתבצע לקופה אישית לפיצויים או לתכנית הפנסיונית הקיימת לעובד זה. כמו כן נקבע כי החל מפרמיית ינואר בשנת 2011 לא ניתן יהיה יותר להפקיד כלל כספים לקופה מרכזית לפיצויים.

קופה מרכזית לפיצויים הרשומה על שם המעביד, מאפשרת למעביד לנכות את ההפקדה לפיצויים בגין עובדיו כהוצאה מוכרת, וגם השאירה בידיו את השליטה על תשלום כספי הפיצויים מתוך הצבירה בקופה זו. הקופה לפיכך יצרה עתודה שוטפת וזמינה לתשלום פיצויים לעובדים הזכאים לכך על פי החוק ואו לעובדים אחרים שהמעביד מעוניין לשלם להם פיצויים לפנים משורת הדין.

צו ההרחבה לפנסיה מקיפה במשק

החל מ1.1.08 נכנס לתוקפו צו ההרחבה לפנסיה מקיפה במשק שאף שלא יצא מבית מדרשו של המפקח על הביטוח מהווה חלק בלתי נפרד מהתהליך שמוביל האוצר. ההסכם הקיבוצי מגדיר מהו "הסדר פנסיה מיטיב". מי שיש לו הסדר פנסיה מיטיב, צו ההרחבה אינו חל עליו. בגין עובדים שהמעסיק אינו מפריש להם הפרשות "מיטביות" ההסכם מחייב שיעורי הפרשה קבועים בגין כל מרכיב בהפרשות הפנסיוניות בנפרד. דהיינו הפרשה לתגמולים של המעסיק והעובד ובמקביל הפרשה לפיצויים של המעסיק.

לכן אם המעביד מפקיד בגין מרכיב התגמולים מעבר לשיעור המתחייב בצו אין בכך כדי לפטור אותו מלשלם את מלוא המתחייב בגין רכיב הפיצויים. לדוגמא : אם מפריש 5% לתגמולים ואינו מפריש לפיצויים, עדיין חייב המעביד להוסיף ההפרשה הנדרשת עבור פיצויים. נכון לינואר 2011 ההפרשה בגין מרכיב הפיצויים תעמוד על 3.33% ובשנת 2013 על 5%.

על פי הצו חלה חובה להפקיד למרכיב הפיצויים לקופת פיצויים אישית, לפחות על פי השיעורים אשר נקבעו בצו. פיצויים המופקדים לפי המתכונת הקבועה בצו, חל עליהם סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ולכן אינם ניתנים להחזרה למעסיק אלא במקרים מיוחדים.

מהן האלטרנטיביות העומדות בפני מעסיק בעניין ההפקדות לפיצויים החל מינואר 2011

נשאלת השאלה לאן יש להפקיד כספים עבור עובדים שעבורם בוצעו הפקדות לקופה המרכזית לפיצויים, ומה דינה של הקופה המרכזית בכלל משנת 2011? האם המעסיק יכול להמשיך לשלוט על הכספים המופרשים לפיצויים ? האם כדאי להעביר את השליטה בהשקעות הכספים לעובד? והאם נכון בכלל למעסיק לעסוק בניהול כספי הפיצויים.

מעסיק המעוניין להמשיך ליהנות מהוצאה מוכרת על כל ההפרשה לפיצויים גם לאחר שנת 2010, יוכל להפקיד את חלק הפיצויים לקופ"ג אישית על שם העובד. במידה והמעסיק מפריש לפחות 5% לתגמולי מעסיק, הוא יוכל להפריש את כספי הפיצויים לקופה שבחר העובד (קופ"ג קצבתית משלמת ) או לקופה אישית לקצבה לא משלמת. במידה והמעסיק אינו מפריש לעובד הפרשה לפיצויים או הפריש בעבר רק לקמ"פ חלה עליו חובת הפרשה על פי צו ההרחבה לפנסיה מקיפה במשק. על הפקדות אלו חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין התשכ"ג 1963. את ההפרש בחבות הפיצויים מעבר להפרשות שבצו ההרחבה, יוכל המעסיק להפריש לקופת גמל נפרדת אישית על שם העובד. הפרשות אלו יבוצעו ללא החלת סעיף 14 וההוצאה כמובן תוכר למעסיק. יש לשים לב כי החל בשנת 2013 יגיעו כאמור ההפרשות לפיצויים ל- 5% מהשכר, כלומר יכסו כ - 60% מהחבות השוטפת לפיצויים.

ההפרשה לפיצויים לקופה אישית תופקד בכל מקרה לקופה קצבתית. יש לשים לב כי על פי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג 1963, החזרת כספי פיצויים למעסיק (המפריש לקופה קצבתית) במקרה והעובד אינו זכאי לכספים אלו תתאפשר רק אם בהסכם העבודה עם העובד ( או בהסכם קיבוצי) הוסכם כי המעסיק יכול למשוך כספים אלו.

נשאלת השאלה למי ניתן לשלם מהכספים שנצברו בקופה המרכזית לפיצויים? על פי חוות דעת משפטיות שקיבלנו, ניתן יהיה להמשיך ולשלם פיצויים לעובדים, באמצעות הקמ"פ. ניתן יהיה לשלם בשנת 2011 וגם בשנים שלאחר מכן, ללא תלות במועד תחילת עבודתם של אותם עובדים. כלומר, אפשר יהיה לשלם מהקופה המרכזית גם בעבור עובדים שהחלו לעבוד אצל המעביד בשנת 2008 ואילך.

השלמות חוסרים לקופה המרכזית לפיצויים

מעסיקים שיהיו מעוניינים להשלים את החוסר שקיים בקופות המרכזיות לתאריך ה-31.12.2010 . חייבים להפריש את מלוא הסכום החסר עד סוף שנה זו. יש לשים לב כי יכול להיוצר מצב כי על אף העובדה שההפרשה בוצעה השנה, היא תוכר בניכוי לצרכי מס בפריסה של עד שלוש שנים החל משנת 2010 .

ניתן להשלים חוסרים בקמ"פ במקרים הבאים:

תשלומי פיגורים - כיסוי גרעונות משנים קודמות שנגרמו מפיגור בהעברת הכספים השוטפים לקופה. תשלומי השלמה – כיסוי הפער בין התחייבויות המעסיק (יעודה) לבין הכספים הצבורים בקופות כולל הרווחים (הפסדים) בשנה מסוימת. תשלומים אלו נחלקים לשני סוגים: תשלומי השלמה קבועים – תשלומים המשתלמים מדי שנה לכיסוי ההפרש שנוצר עם עליית שכר העובדים. יותרו בניכוי מס אם שולמו באותה שנה לה מיוחסים. תשלומי השלמה בלתי קבועים – כאלה הנעשים אחת לכמה שנים. יוכרו למעסיק על בסיס שנתי לפי הגבוה מבין: 1. 20% מסך צבירת הפיצויים 2. שליש מההפרש בין היעודה לעתודה בפועל

חיסול קופה מרכזית לפיצויים

אפשרות נוספת לפיתרון סוגיית הקמ"פ הוא פירוק הקופה והעברת הכספים הצבורים לעובדים. ניתן להגיש בקשה לרשות המיסים (מס הכנסה) להעביר את הכספים שנצברו בקופה המרכזית לחשבונות פיצויים אישיים של העובדים. בעקבות תיקון 3 לחוק הפיקוח על שרותים פיננסיים, רשות המסים נעתרת בדרך כלל לבקשה. במכתב הבקשה להעברת הכספים בין הקופות בפטור ממס יש לפרט את שם הקופה המרכזית המעבירה, את שמות הקופות האישיות שאליהן מועבר הכסף ואת שמות העובדים והסכומים המועברים לכל קופה .באפשרות זו גלום יתרון, שכן רשות המיסים לא תאפשר לבצע רצף קצבה בגין כספים שיישארו מופקדים בקמ"פ וישולמו כפיצויים לעובדים. לעומת זאת, העברתם לקופות אישיות לקצבה לא משלמת תגרור את סיווגן בקוד קופה קצבתי (6) שלעתים יאפשר קבלת אישור לרצף קצבה, ובכך יכול להקטין את תשלום המס בפרישה מעבודה.

מעסיקים המחילים סעיף 14 על כספי פיצויים המופרשים רק לחלק מהעובדים, או שהחילו סעיף 14 רק מתקופה מסוימת יכולים לנצל את ההזדמנות ליישר קו מול כל העובדים בחברה. ניתן להשלים לכל העובדים את החבות ההיסטורית לפיצויים ולהחיל על כל כספי הפיצויים סעיף 14. הסדר כזה מחייב התארגנות מסודרת וליווי צמוד של מנהל ההסדר הפנסיוני, רואה חשבון ועו"ד על מנת לקבל את כל האישורים מרשויות המס ומהרשות המוסמכת ( משרד התמ"ת). העברת הקופות מחייבת חתימה על מסמך הנמקה ומסמכי הקופות המקבלות ולכן מצריך פגישות אישיות עם כל עובד בחברה.

אם לאחר פיצול הקופה המרכזית לקופות האישיות ,יוותרו כספים בקופה המרכזית לפיצויים,יהיה אפשר להגיש בקשה לבית הדין לעבודה להשיב את הפער הכספי שבין ''היעודה'' ל''עתודה'' לידי המעביד,החזרת העודפים חייבת במס אצל המעביד ככל הכנסה רגילה, ועל הקופה לנכות מהסכום המועבר מס במקור בשיעור 40%. אפשר להגיש לפקיד השומה בקשה להקטנת סכום זה, בין היתר בגין הפסדים של המעביד המועברים משנים קודמות או בגין הפסדים בשנה הנוכחית.

 
 
 

#LongUnsubscribe#