כל מה שצריך לדעת על מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים

מטבעות דיגיטליים אינם המצאה חדשה. ביטקוין קיים כבר כמעט 15 שנה, וכיום ישנם מטבעות קריפטוגרפיים רבים נוספים. עם זאת, התחום הזה ממשיך להתפתח, כאשר מדינות וגופים רשמיים משתדלים להסתגל לנוף הדיגיטלי המתפתח.

ההתפתחות המשמעותית האחרונה בתחום היא הופעתם של מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDC). מעבר לבנקים עצמם, מעורבות בכך גם מאסטרקארד וחברות ענק נוספות, אשר מובילות ניסויים ומחקרים.

מהם מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים?

CBDC הם ייצוגים דיגיטליים של מטבעות רשמיים של מדינות, שמונפקים ונשלטים על ידי הבנקים המרכזיים שלהן. מטבעות דיגיטליים אלה מיועדים לפעול לצד המטבעות המסורתיים, כגון דולר אמריקאי או אירו.

תכונות:

·        גיבוי – בניגוד למטבעות קריפטוגרפיים, אלה מטבעות דיגיטליים לא מבוזרים, מה שמבטיח את יציבותם ואמינותם.

·        נגישות – CBDCs אמורים להיות זמינים לשימוש על ידי הציבור הרחב, עסקים ומוסדות פיננסיים, ובכך לאפשר מגוון רחב של עסקאות.

מהם היתרונות של CBDC?

למטבעות אלה יתרונות רבים, בעיקר כאשר משווים אותם למטבעות פיזיים:

·        יעילות משופרת – המטבעות יכולים לייעל תשלומים ועסקאות, על ידי הפחתת הצורך במתווכים והפחתת עלויות העסקאות.

·        משמעות חברתית – על ידי הפעלת עסקאות בצורה דיגיטלית גרידא, CBDC יכולים לפתוח את האפשרות של שירותים פיננסיים עבור אוכלוסיות שלמות ללא גישה לבנק.

·        מדיניות מוניטרית משופרת – מטבעות דיגיטליים יכולים לספק לבנקים מרכזיים כלים מדויקים יותר ליישום מדיניות, כגון יעדי ריבית או שליטה באינפלציה.

·        שקיפות חסרת תקדים – האופי הדיגיטלי של המטבעות עשוי לאפשר מעקב טוב יותר אחר עסקאות פיננסיות, ולסייע במניעת הלבנת הון, העלמת מס ופעילויות בלתי חוקיות אחרות.

חששות ואתגרים

למרות מגוון היתרונות הפוטנציאליים, היישום של CBDC מעלה גם כמה חששות, למשל:

·        דאגה לפרטיות – השקיפות והמעקב של עסקאות עלולים לפגוע בפרטיות של אנשים ועסקים.

·        סיכוני אבטחת סייבר – כמו בכל מערכת דיגיטלית, המטבעות עלולים להיות חשופים להתקפות סייבר, ונדרשים אמצעי אבטחה חזקים כדי להגן על הכספים והנתונים של המשתמשים.

·        השפעה פוטנציאלית על בנקים מסורתיים – האימוץ הנרחב של CBDC עלול לשבש את מערכת הבנקאות המסורתית

·        תשתית טכנולוגית – פיתוח והטמעה של מערכת מטבעות דיגיטליים מצריכים השקעה משמעותית בתשתית טכנולוגית, מה שעשוי להיות מאתגר עבור חלק מהמדינות.

CBDC ברחבי העולם

מספר בנקים מרכזיים כבר החלו לחקור או אפילו ליישם את המטבעות הדיגיטליים שלהם:

בנק ישראל – כאן בארץ עורכים ניסויים לגבי אפשרות של מטבע דיגיטלי שמייצג את השקל.

הבנק העממי של סין (PBOC) – מפתח ומפעיל מערכת תשלום אלקטרוני במטבעות דיגיטליים (DCEP) מאז 2014.

• הפדרל ריזרב (ארה"ב) – משתף פעולה עם MIT כדי לחקור את היתרונות והסיכונים הפוטנציאליים הקשורים לדולר אמריקאי דיגיטלי.

תפקידה של מאסטרקארד

מאסטרקארד הוכיחה את מחויבותה למהפכת המטבעות הדיגיטליים. על ידי מעורבות פעילה במחקר ופיתוח של CBDC. החברה הקימה סביבת בדיקה וירטואלית עבור בנקים מרכזיים, בה הם יכולים להעריך ולחקור מקרי שימוש במטבעות.